מצוה:להקריב קורבן מוסף בראש חודש
• מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה •
יא וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַיהוָה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם.
יב וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד.
יג וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד עֹלָה רֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה.
יד וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.
טו וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַיהוָה עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ.
(במדבר כח, יא-טו)
היא שצוה להקריב קרבן בכל ראש חודש מוסף על תמיד של כל יום, וזהו מוסף ראש חדש, והוא אמרו יתעלה ויתברך שמו (במדבר כח, יא): "ובראשי חדשיכם וגו'".
שנקריב קורבן מוסף בכל ראש חודש על תמיד של כל יום, שנאמר (במדבר כח , יא): "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עוֹלָה לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שָׁנִים וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְמִימִים וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם וְגוֹ' וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה'".
משרשי המצוה. הקדמה. ידוע לכל חכם לב בבני אדם כי גלגל השמש וגלגל הירח פועלים בכוחם הנאצל עליהם מאדון כל הכוחות בעולם השפל פעולות גדולות בגופות בני אדם ובכל מיני שאר בעלי חיים, גם בכל הצומח בארץ מן הארזים הגדולים עד העשבים הדקים, ודרך כלל בכל שהוא מארבעה היסודות שהם למטה מהם ותחת ממשלתם. וכן כתוב בסדר וזאת הברכה (דברים לג, יד): "וממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים".
ומפורסם בכל המון העם נערים עם זקנים, כי כוח הלבנה ניכר בכל אשר נעשה בארץ. כידוע לכורתי האילנות לבנינות כי לא יכרתום בזמן שהלבנה בחידושה עד עבור חמשה ימים או יותר, ויורדי הים גם כן אין מפליגין בה עד אחר חמשה ימים של חידוש הלבנה, וכן נזהרים כל בני אדם מהקיז דם סמוך לחידושה. וכמה מלאכות אחרות קטנות וגדולות צריכות שמירה שלא לעשותם בעוד שהלבנה מתחדשת, עד שיאמרו שהפשתן שימצא במשרה או בתוך היורה לבשל בחידוש לבנה שהוא לוקה ולא יצלח אחר כן לכל. וכלל ענינים אלה גלויים ונודעים לכל, האריכות בהן ילדות.
ולכן, כי בחידושה של לבנה לפעולות אדם יתחדש עניין, והכל בדברו של מקום ברוך הוא ובגזרתו, ראוי לנו גם כן לחדש ולהקריב קורבן נוסף על שאר הימים לשמו ברוך הוא. להעיר רוחנו ולקבוע בלבבנו כל החידושים ההווים בעולם מאתו ברוך הוא וכל כוחם של גלגלים לא ימצא, רק מה' לבדו, ועם המחשבה הזכה הזאת והאמיתית – תתעלה נפשנו וברכת השם יתברך תחול על ראשינו.
דיני המצוה בענין המוספין וכלל הענין כמנהגי כתבתי במוסף הפסח, בסדר אמור אל הכהנים (מצוה רצט). ועוד אודיעך כאן (סוכה נד:) שראש חודש שחל להיות בשבת, שיר של מוסף ראש חודש דוחה שיר של מוסף שבת, כדי לפרסם שהיום ראש חודש. וידוע (ראש השנה לא.) ששירת מוספי שבת במקדש היא שירת האזינו, והיו מחלקין אותה לששה פרקים בששה שבתות, והסימן הזי"ו ל"ך, כדרך שאנו קורין אותה בבית הכנסת.