מצודות על שמואל א ט כד

<< | מצודות על שמואל אפרק ט' • פסוק כ"ד | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א ט', כ"ד:

וַיָּ֣רֶם הַ֠טַּבָּ֠ח אֶת־הַשּׁ֨וֹק וְהֶעָלֶ֜יהָ וַיָּ֣שֶׂם ׀ לִפְנֵ֣י שָׁא֗וּל וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנֵּ֤ה הַנִּשְׁאָר֙ שִׂים־לְפָנֶ֣יךָֽ אֱכֹ֔ל כִּ֧י לַמּוֹעֵ֛ד שָֽׁמוּר־לְךָ֥ לֵאמֹ֖ר הָעָ֣ם ׀ קָרָ֑אתִי וַיֹּ֧אכַל שָׁא֛וּל עִם־שְׁמוּאֵ֖ל בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃


 

מצודת דוד

"העם קראתי" - הלא אני קראתי את העם על הזבח ועלי ליתן לכל אחד מנה הראויה לו לזאת שמור המנה ההיא לשאול כי היא ראויה לו

"לאמר" - כי אמר המזמן את הקרואים והוא שמואל

"כי למועד" - כי המנה ההיא שמורה לך על מועד ביאתך

"שים לפניך" - לזה שים את המנה ההיא לפניך ואכול

"הנה הנשאר" - רצה לומר לא תחשוב שזהו חלקי הנשאר למאכלי ובדברו עמו הראה לו הנשאר למאכלו ואמר הנה זה הנשאר למאכלו

"וירם הטבח" - הביא בהרמת הידים כאשר הדרך להביא לפני החשובים 

מצודת ציון

"והעליה" - רצה לומר ואשר עליה והוא הירך שעל השוק

"למועד" - לזמן