קטגוריה:שמואל א ט כד
נוסח המקרא
וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכל כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא
וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם לִפְנֵי שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה הַנִּשְׁאָר שִׂים לְפָנֶיךָ אֱכֹל כִּי לַמּוֹעֵד שָׁמוּר לְךָ לֵאמֹר הָעָם קָרָאתִי וַיֹּאכַל שָׁאוּל עִם שְׁמוּאֵל בַּיּוֹם הַהוּא.
וַיָּ֣רֶם הַ֠טַּבָּ֠ח אֶת־הַשּׁ֨וֹק וְהֶעָלֶ֜יהָ וַיָּ֣שֶׂם ׀ לִפְנֵ֣י שָׁא֗וּל וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנֵּ֤ה הַנִּשְׁאָר֙ שִׂים־לְפָנֶ֣יךָֽ אֱכֹ֔ל כִּ֧י לַמּוֹעֵ֛ד שָֽׁמוּר־לְךָ֥ לֵאמֹ֖ר הָעָ֣ם ׀ קָרָ֑אתִי וַיֹּ֧אכַל שָׁא֛וּל עִם־שְׁמוּאֵ֖ל בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
וַ/יָּ֣רֶם הַ֠/טַּבָּח אֶת־הַ/שּׁ֨וֹק וְ/הֶ/עָלֶ֜י/הָ וַ/יָּ֣שֶׂם׀ לִ/פְנֵ֣י שָׁא֗וּל וַ/יֹּ֙אמֶר֙ הִנֵּ֤ה הַ/נִּשְׁאָר֙ שִׂים־לְ/פָנֶ֣י/ךָ אֱכֹ֔ל כִּ֧י לַ/מּוֹעֵ֛ד שָֽׁמוּר־לְ/ךָ֥ לֵ/אמֹ֖ר הָ/עָ֣ם׀ קָרָ֑אתִי וַ/יֹּ֧אכַל שָׁא֛וּל עִם־שְׁמוּאֵ֖ל בַּ/יּ֥וֹם הַ/הֽוּא׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"הנה הנשאר" - מן המנות של הקרואים והוצב לבד לצרכך
"שים לפניך אכול" - בפרק אחרון (דזבחים קכ א) קיימא לן חזה ושוק בבמה גדולה ואין חזה ושוק בבמה קטנה לפיכך הותר לאכול לשאול
"כי למועד שמור" - כי למועד האכילה היה השוק הזה שמור לצרכך
"לאמר העם קראתי" - אמירתי היתה לטבח העם קראתי לסעודה ויודע אני מספרם והזהר במנותם ונתתי לו המנות למספרם וזו שמורה לצורכךמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"העם קראתי" - הלא אני קראתי את העם על הזבח ועלי ליתן לכל אחד מנה הראויה לו לזאת שמור המנה ההיא לשאול כי היא ראויה לו
"לאמר" - כי אמר המזמן את הקרואים והוא שמואל
"כי למועד" - כי המנה ההיא שמורה לך על מועד ביאתך
"שים לפניך" - לזה שים את המנה ההיא לפניך ואכול
"הנה הנשאר" - רצה לומר לא תחשוב שזהו חלקי הנשאר למאכלי ובדברו עמו הראה לו הנשאר למאכלו ואמר הנה זה הנשאר למאכלו
"וירם הטבח" - הביא בהרמת הידים כאשר הדרך להביא לפני החשובים
מצודת ציון
"והעליה" - רצה לומר ואשר עליה והוא הירך שעל השוק
"למועד" - לזמןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"וירם". כי בזבחי שלמים היו מרימים את השוק ואת החזה ועליהם החלבים ומניפים אותם, והחזה והשוק נתנו לכהנים, והיו נקראים בשם שירים כי היו שירי האשים, ובבמת יחיד שלא היתה שם לא תנופה ולא חזה ושוק, בכ"ז היה החלק הזה מכובד אצלם, והיה שייך למברך את הזבח שהוא שמואל, והטבח היה מרימו לפניו דרך כבוד כמו שהיה טעון הרמה לפני ה' בבמת צבור, והיו נקראים בשם נשאר כי הם שירי האשים בבמת צבור. וז"ש "וירם הטבח את השוק והעליה", ר"ל והחזה שעליה: "ויאמר הנה הנשאר". ר"ל זה החלק הנקרא נשאר, כי הוא שירי אשי ה': "שים לפניך אכול". כי זה השייך לראש הקרואים: "כי למועד". שיעור הכתוב, "כי למועד" לאמר העם קראתי שמור לך. ר"ל כי בזמן שאמרתי לפני שמואל את העם אשר קראתי לזבח, ר"ל בעת שספרתי לפניו מספר הקרואים וחלקתי לפניהם את המנות, מאז שמור החלק הזה לך כי ידע שמואל כי אתה תבוא הנה: "ויאכל" וכו' "ביום ההוא". ר"ל שנמשכה הסעודה כל היום כולו:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמואל א ט כד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.