פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכל כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם לִפְנֵי שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה הַנִּשְׁאָר שִׂים לְפָנֶיךָ אֱכֹל כִּי לַמּוֹעֵד שָׁמוּר לְךָ לֵאמֹר הָעָם קָרָאתִי וַיֹּאכַל שָׁאוּל עִם שְׁמוּאֵל בַּיּוֹם הַהוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֣רֶם הַ֠טַּבָּ֠ח אֶת־הַשּׁ֨וֹק וְהֶעָלֶ֜יהָ וַיָּ֣שֶׂם ׀ לִפְנֵ֣י שָׁא֗וּל וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנֵּ֤ה הַנִּשְׁאָר֙ שִׂים־לְפָנֶ֣יךָ אֱכֹ֔ל כִּ֧י לַמּוֹעֵ֛ד שָֽׁמוּר־לְךָ֥ לֵאמֹ֖ר הָעָ֣ם ׀ קָרָ֑אתִי וַיֹּ֧אכַל שָׁא֛וּל עִם־שְׁמוּאֵ֖ל בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את השוק והעליה" - את השוק והירך שעליה

"הנה הנשאר" - מן המנות של הקרואים והוצב לבד לצרכך

"שים לפניך אכול" - בפרק אחרון (דזבחים קכ א) קיימא לן חזה ושוק בבמה גדולה ואין חזה ושוק בבמה קטנה לפיכך הותר לאכול לשאול

"כי למועד שמור" - כי למועד האכילה היה השוק הזה שמור לצרכך

"לאמר העם קראתי" - אמירתי היתה לטבח העם קראתי לסעודה ויודע אני מספרם והזהר במנותם ונתתי לו המנות למספרם וזו שמורה לצורכך

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"העם קראתי" - הלא אני קראתי את העם על הזבח ועלי ליתן לכל אחד מנה הראויה לו לזאת שמור המנה ההיא לשאול כי היא ראויה לו

"לאמר" - כי אמר המזמן את הקרואים והוא שמואל

"כי למועד" - כי המנה ההיא שמורה לך על מועד ביאתך

"שים לפניך" - לזה שים את המנה ההיא לפניך ואכול

"הנה הנשאר" - רצה לומר לא תחשוב שזהו חלקי הנשאר למאכלי ובדברו עמו הראה לו הנשאר למאכלו ואמר הנה זה הנשאר למאכלו

"וירם הטבח" - הביא בהרמת הידים כאשר הדרך להביא לפני החשובים

מצודת ציון

"והעליה" - רצה לומר ואשר עליה והוא הירך שעל השוק

"למועד" - לזמן