מצודות על שמואל א טו ט

<< | מצודות על שמואל אפרק ט"ו • פסוק ט' |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לב • לג • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א ט"ו, ט':

וַיַּחְמֹל֩ שָׁא֨וּל וְהָעָ֜ם עַל־אֲגָ֗ג וְעַל־מֵיטַ֣ב הַצֹּאן֩ וְהַבָּקָ֨ר וְהַמִּשְׁנִ֤ים וְעַל־הַכָּרִים֙ וְעַל־כׇּל־הַטּ֔וֹב וְלֹ֥א אָב֖וּ הַחֲרִימָ֑ם וְכׇל־הַמְּלָאכָ֛ה נְמִבְזָ֥ה וְנָמֵ֖ס אֹתָ֥הּ הֶחֱרִֽימוּ׃


 

מצודת דוד

"ויחמול" - חסים היו על אגג ועל מבחר הצאן וגו' ועל כל דבר טוב שמצאו שם ולא רצו להחרימם ולא החרימו כי אם המקנה הבזויה 

מצודת ציון

"והמשנים" - מלשון שנים רוצה לומר כפולים בבשר ושמנים ודוגמתו (עזרא א י)כפורי זהב משנים ורוצה לומר כפולים

"הכרים" - הכבשים השמנים

"ולא אבו" - ולא רצו

"וכל המלאכה" - המקנה נקראת מלאכה לפי שבו עבודת האדם בעל המקנה ובו יעסוק כמו (בראשית לג יד)לרגל המלאכה

"נמבזה" - בזויה

"ונמס" - רוצה לומר דבר הנשחת