מצודות על שמואל א טו
<< · מצודות על שמואל א · טו · >>
פסוק א
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת ציון
"פקדתי" - ענין זכרון
"שם" - מלשון שימה
מצודת דוד
"אשר שם לו" - כפל הדבר במלות שונות לתוספת ביאור
"פקדתי" - זוכר אני את אשר עשה עמלק לישראלפסוק ג
מצודת ציון
"והחרמתם" - ענין כליון וכריתה
"מעולל" - הוא הרך בשנים כמו (ישעיהו סה כ)עול ימים והוא גדול מן היונק
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת ציון
"וישמע" - ענין אסיפה הבאה בשמיעת קול המאסף וכן (ירמיהו נ כט)השמיעו אל בבל רבים
"ויפקדם" - ענין מנין ומספר
"בטלאים" - שם מקום כמו (יהושע טו כד)זיף וטלם ובעלות ורבותינו ז"ל אמרו (יומא כב ב)בטלאים ממש לפי שאסור למנות את ישראל לגלגולת ומנאם בטלאים וכל אחד לקח טלה מעדר שאול והחזירו למקום מיוחד ומנו הטלאים וידעו מספר בני ישראל
"רגלי" - הולכי רגל לא רוכביםפסוק ה
מצודת ציון
פסוק ו
מצודת ציון
"הקיני" - משפחת הקיני מבני חובב חותן משה
"אסיפך" - ענין כליון
מצודת דוד
"עשיתה חסד" - על יתרו יאמר והחסד הוא מה שיעץ להעמיד שופטים שהיה טובה לכל ישראל להקל עליהם מלעמוד על משה מבקר עד ערב
"לכו סורו" - הפרדו מעם עמלק כי פן אוסיפך עמו בעת אחרימם היות בעת כזאת אי אפשר להבחין ולהזהרפסוק ז
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת ציון
פסוק ט
מצודת ציון
"והמשנים" - מלשון שנים רוצה לומר כפולים בבשר ושמנים ודוגמתו (עזרא א י)כפורי זהב משנים ורוצה לומר כפולים
"הכרים" - הכבשים השמנים
"ולא אבו" - ולא רצו
"וכל המלאכה" - המקנה נקראת מלאכה לפי שבו עבודת האדם בעל המקנה ובו יעסוק כמו (בראשית לג יד)לרגל המלאכה
"נמבזה" - בזויה
"ונמס" - רוצה לומר דבר הנשחת
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת ציון
"נחמתי" - ענין הפוך מחשבה
מצודת דוד
"ויזעק" - להתפלל על שאול
"ויחר לשמואל" - דרך הדואג לכעוס על עצמו
"כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים" - כפל הדבר במלות שונותפסוק יב
מצודת ציון
"מציב" - ענינו עשיה והעמדה
"יד" - מקום
מצודת דוד
"מציב לו יד" - עושה שם לעצמו מקום לחלק הבזה ומשם יסוב וירד הגלגל רצה לומר כל זה הוגד לשמואל
"לקראת שאול" - ללכת לקראת שאול
"בבקר" - מוסב על וישכםפסוק יג
מצודת דוד
"ברוך אתה לה' וגו'" - רצה לומר ה' יברך אותך לפי שקיימתי דבר ה' אשר צויתני והזכות הזה באה על ידך
"אל שאול" - כשבא שאול אל הגלגלפסוק יד
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת דוד
"ואת היותר" - הדברים שאינם ראוים לזבוח החרמנו
"מעמלקי הביאום" - רצה לומר הן אמת מעמלק הובא ועם כל זה אין רע כי מה שחסו על מבחר הצאן היה למען יזבחום לה' ולא להחזיק לעצמן ולזה לא יכולתי למחות בידם כי אמרו שעוד למצוה יחשבפסוק טז
מצודת ציון
"הרף" - מלשון רפיון
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת דוד
פסוק יח
מצודת דוד
פסוק כ
מצודת דוד
"ואביא" - רצה לומר עם שלא הרגתיו מכל מקום לא שלחתיו לנפשו רק הביאותיו והנה בידי להרגו בכל עת
"אשר שמעתי" - רצה לומר לא כאשר תאמר אתה כי אשר שמעתי בקול וגו'פסוק כא
מצודת ציון
"ראשית החרם" - מיטב מדבר הנחרם כמו (עמוס ו ו)וראשית שמנים ימשחו
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת ציון
"החפץ" - ענין רצון
"להקשיב" - לשמוע
מצודת דוד
פסוק כג
מצודת ציון
"ואון" - ענין דבר תוהו ושקר כמו (זכריה י ב)התרפים דברו און
"ותרפים" - הוי"ו יתירה כמו (תהלים עו ז)נרדם ורכב
"הפצר" - ענין רבוי הדברים כמו (בראשית יט ג) ויפצר בם
"יען" - בעבור
מצודת דוד
"יען" - לזאת יען מאסת וגו'
"כי חטאת קסם מרי" - החטא שיש במעשה הקסם הוא החטא בעצמו שיש בהממרה בדברי ה' כי כמו השואל בקסם מסיר בטחונו מה' כן הממרה בדברו בעבור הסתת או יראת אדם מסיר בזה בטחונו מה'
"ואון ותרפים הפצר" - רצה לומר דבר התוהו והשקר שיש בתרפים דבר התוהו ההיא בעצמה יש בהמרבה דברים כי כמו שאף הרבה מן התרפים תוהו המה ואת כולם ישא הרוח כן מרבית דברים לא צודקים לתוהו נחשבו עם רבוים ולפי שנאמר בשאול (לקמן כח ג) שהסיר את האובות ואת הידעונים אמר לו הנה נכשלת בדומה לקוסם ולעושה התרפים כי המרי בדבר ה' מיראת העם ידמה לקוסם וההפצר בדברים לא יועיל בם ידמה לעושה התרפיםפסוק כד
מצודת דוד
"כי יראתי" - ועל ידי זה חטאתי להמרות פי ה' ונמשך מזה לסתור גם דבריך
"ואת דבריך" - במה שאני מרבה דברים לסתור מאמריך ולומר אשר שמעתי וגו'פסוק כה
מצודת ציון
"שא" - ענין מחילה
מצודת דוד
פסוק כו
מצודת דוד
פסוק כז
מצודת ציון
"בכנף" - בקצה שפולי המעיל כמו (לקמן כד ד) ויכרת את כנף המעיל
מצודת דוד
"ללכת" - מעם שאול
"ויחזק" - שאול אחז בכנף מעיל שמואל למנעו מללכת מעמו ובהאחזו בו נקרע הכנףפסוק כח
מצודת דוד
"לרעך" - זהו דוד
"קרע ה'" - הקריעה ההיא היא לסימן שכבר קרע ה' וגו'פסוק כט
מצודת ציון
"נצח" - ענין חוזק התגברות כמו (איכה ג יח)אבד נצחי ועל המקום יאמר שהוא חוזקן של ישראל
"ינחם" - ענין הפוך מחשבה
מצודת דוד
פסוק ל
מצודת דוד
פסוק לב
מצודת ציון
"מעדנות" - ענין קשור כמו (איוב לח לא) התקשר מעדנות כימה
"אכן" - באמת
מצודת דוד
"אכן" - באמת סר אלי מרירות המות
"מעדנות" - קשור בשלשלאותפסוק לג
מצודת ציון
"שכלה" - מי שבניו מתים קרוי שכול כמו (בראשית כז מה)למה אשכל
"וישסף" - תרגומו ופשח והוא הבקיעה לשנים כמו (איכה ג יא)ויפשחני ובדברי רבותינו ז"ל (בבא בתרא נד א)מאן דפשח דקלא
מצודת דוד
"מנשים" - מעין הנשים ההן ודומה להן תהיה אמך שכולה ממך
"כאשר שכלה" - כשהרגת האנשים עם בניהם היו הנשים שכולות מבעליהן ומבניהןפסוק לה
מצודת ציון
"יסף" - מלשון הוספה
מצודת דוד
"כי התאבל" - רצה לומר לפי שעם שהיה מתאבל על שאול עם כל זאת נחם ה' וגו' ולא חש על אבלותו לזה נעצב מאוד ולא בא עוד לפני שאול (אבל שאול בא לפני שמואל כמו שנאמר לקמן יט)
<< · מצודות על שמואל א · טו · >>