מצודות על זכריה ט יג
<< | מצודות על זכריה • פרק ט' • פסוק י"ג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּֽי־דָרַ֨כְתִּי לִ֜י יְהוּדָ֗ה קֶ֚שֶׁת מִלֵּ֣אתִי אֶפְרַ֔יִם וְעוֹרַרְתִּ֤י בָנַ֙יִךְ֙ צִיּ֔וֹן עַל־בָּנַ֖יִךְ יָוָ֑ן וְשַׂמְתִּ֖יךְ כְּחֶ֥רֶב גִּבּֽוֹר׃
מצודת ציון
"דרכתי" - הדרך לדרוך ברגל על הקשת למותחו היטב לירות למרחוק
"קשת" - כקשת
"מלאתי" - זה הלשון יאמר על אחיזת הקשת בכח כמו ויהוא מלא ידו בקשת (מלכים ב ט)
"ועוררתי" - מלשון התעוררות
מצודת דוד
"ושמתיך" - אני אשים אותך ישראל להיות כחרב של גבור ההורגת ומשכלת כי תהרוג בהם הרג רב
"ועוררתי בניך ציון" - אתה ציון אעיר אני את בניך להלחם על בניך ועל מלחמת גוג ומגוג יאמר כי עמו יבוא כי אחים הם כמ"ש בני יפת גומר ומגוג ומדי וגו' (בראשית י)
"מלאתי אפרים" - עשרת השבטים הקרואים בשם אפרים בו אשים כל ידי במלואה כאלו היה קשת לירות בו בכח רב והוא ענין מליצה
"כי דרכתי לי" - את יהודה אדרוך לי כקשת ר"ל הוא יחשוב לי לכלי זיין להרוג האויב על ידו