מצודות על זכריה ט


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"משא" - ענין נבואה ולתוספת ביאור אמר דבר ה'

"חדרך" - הוא מקום אצל דמשק כן ארז"ל 

מצודת דוד

"כי לה' עין אדם וגו'" - ר"ל לפי שאז עין כל אדם לעצמו יצפה לה' וגם בהתאסף יחד כל שבטי ישראל ולכן תבוא עליהם הטובה ההיא

"ודמשק מנוחתו" - וגם דמשק תהיה מנוחתו ור"ל שכינת כבודו כי גם היא תהיה מא"י

"משא דבר ה' בארץ חדרך" - נבואת ה' תהיה אז גם בארץ חדרך כמו בא"י כי גם היא תהיה אז מא"י

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תגבל" - מלשון גבול 

מצודת דוד

"כי חכמה מאד" - מוסב על צור שהיא העיקר ור"ל אשר היא חכמה מאד וכאומר ולא תועיל בחכמתה לבל תכנס בגבול א"י

"צור וצידון" - גם צור וצידון הנטפלת לה יכנסו בגבול א"י

"וגם חמת תגבל" - תהיה מגבול א"י ואליה תחשב ולא זו היא חמת המוזכרת בתורה בגבול א"י אבל היא אחרת גדולה מאד כמ"ש ולכו משם חמת רבה (עמוס ו)

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ותבן" - מלשון בנין

"מצור" - ענין מבצר וחוזק

"ותצבר" - ענין כרי וגל כמו שני צבורים (מלכים ב י)

"וחרוץ" - מין זהב טוב כמו בירקרק חרוץ (תהלים סח

מצודת דוד

"ותבן צור" - עם כי צור בנתה לעצמה מבצר חזק להיות לה למשגב ואספה צבורי כסף כעפר וזהב כטיט המושלך בחוצות וזהו עזר רב להתחזק מול האויב

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יורישנה" - ענין שלוח וגרושין כמו ויורש ה' מפניהם (יהושע כג)

"והכה" - ר"ל יטביע

"חילה" - מלשון חיל וצבאות עם 

מצודת דוד

"יורישנה" - יגרשנה מארצה וחיל צבאות עמה יכה בים ר"ל יטביעם במי הים

"והיא" - העיר עצמה תשרף באש

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ותחיל" - מלשון חיל וחלחלה

"הוביש" - מלשון בושה

"מבטה" - מלשון הבטה והסתכלות 

מצודת דוד

"ואבד וגו'" - ר"ל ומגורתם יבוא להם כי יהיה נאבד מושל מעזה ואשקלון לא תהיה מיושבת באנשים

"ועקרון" - גם עקרון תחיל כי נתבייש מבטה ר"ל צור שהיתה מבטת אליה לעזרה נתביישה גם היא כי נתגרשה מארצה

"תרא וגו'" - אשקלון תראה מפלת צור ותירא לנפשה שלא יקרה לה כמקרה וגם עזה תראה ותחיל מאד

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"גאון" - ענין רוממות וממשלה 

מצודת דוד

"והכרתי וגו'" - עוד לא ימשלו הם בארצם

"וישב וגו'" - בזמן הגאולה לא ישבו קבוצת הממזרים בתוך בני ישראל אבל ישבו לבדם באשדוד כי יש מרז"ל שאמרו אין ממזרים טהורים לעתיד לבוא ודרשו ממקרא הזה או ממזר הוא מל' זרות ור"ל ישראל שהמה זרים ממנה הם ישבו בה

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ושקוציו" - מלשון שקץ ושרץ

"כאלוף" - ענין למוד כמו פן תאלף ארחותיו (משלי כב)

"כיבוסי" - היא ירושלים 

מצודת דוד

"ועקרון כיבוסי" - עקרון תשוב להיות כמו יבוס היא ירושלים ר"ל אנשיה יהיו נקיי הדעת כאנשי ירושלים

"והיה" - כל פלשתים בכללה תהיה כאיש לומד התורה אשר ביהודה כי גם המה ילמדו התורה

"ונשאר וגו'" - גם הוא ישאר באמונת אלהינו כשאר הגרים

"והסירותי וגו'" - ר"ל אתן בלבו שלא ישתה עוד דם ושלא יאכל עוד בשר מה שהורגל בהם כי ישוב להאמין בה' ובתורתו

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מצבה" - כמו מצבא באל"ף

"נוגש" - דוחק ולוחץ 

מצודת דוד

"וחניתי לביתי" - אשכון סביב לביתי להגן מצבא חיל עם מן העובר ושב דרך עליו ולא יעבור עוד על ישראל מי הנוגש לעבודה כאשר היה מאז כי עתה ראיתי בעיני להשגיח עליהם בעין חמלה עם כי עד הנה הסתרתי פני מהם

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הריעי" - מלשון תרועה

"עני" - ר"ל מוכנע ועניו וכן עם עני תושיע (תהלים יח)

"עיר" - כן יקרא החמור בעודו קטן כמו ועירים עשרה (בראשית לב)

"אתונות" - כן תקרא נקבת החמור וכן ואחת האתונות (מלכים ב ד

מצודת דוד

"עני" - יהיה מוכנע וירכב על חמור או על עיר בן מאחת האתונות והוא מדת ענוה

"צדיק" - במעשיו יהיה צדיק ובמלחמותיו יהיה נושע ומוצלח

"הנה מלכך" - זה מלך המשיח

"הריעי" - תרועה של שמחה

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אפסי" - קצות כי בקצה הארץ היא אפס וכלה 

מצודת דוד

"עד אפסי ארץ" - עד סוף המערב

"ומנהר" - היוצא מן העדן שהוא תחלת המזרח

"ומשלו" - ממשלתו תהיה מים הדרומי הנקרא ים האדום עד ים הצפוני הוא ים אוקיינוס

"ודבר שלום לגוים" - המלך המשיח לא יכניע את כולם ע"י מלחמה כ"א בדברי שלום יכניעם להיות סרים למשמעתו וזה יהיה העיקר והמלחמה טפלה לו

"הכרתי" - אז אבטל רכב וסוס וקשת מלחמה כי לא תהיה אז מלחמה ואין צורך לא לקשת ולא לרכב וסוס

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שלחתי" - כמו אשלח עבר במקום עתיד כדרך הנבואה בהרבה מן המקומות

"אסיריך" - ענין קשירה 

מצודת דוד

"גם את" - ר"ל כמו המשיח אשר בעבור צדקתו יהיה נושע ומוצלח במלחמותיו כן גם אתה ישראל בכלל בעבור זכות דם בריתך היא מצות מילה שהחזקת בה בהיותך בגולה בזכות זה אשלח אסיריך מבור אשר אין בו מים ר"ל אוציאך מעומק הגלות והמשיל הגלות בבל לבור שאין בו מים לפי שבבור כזה מצויים נחשים ועקרבים המזיקים וכן היו בגולה בין האומות המריעים להם

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"לבצרון" - מלשון מבצר

"משנה" - ענין כפל כמו וכסף משנה (בראשית מג)

"אשיב" - מלשון השבה ומענה 

מצודת דוד

"גם היום" - ר"ל כמו בגאולת מצרים הבטחתי לך הגאולה והנקמה בהם כן גם היום אענה ואשיב לך הגדה כפולה לך הגאולה והנקם באומות

"שובו לבצרון" - וכה אומר להם שובו לירושלים עיר מבצרכם אתם האסורים בתקוה ר"ל המקווים לה' בכל זמן כאלו קשורים בתקוה ולא תתפרד מהם והוא ענין מליצה

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"דרכתי" - הדרך לדרוך ברגל על הקשת למותחו היטב לירות למרחוק

"קשת" - כקשת

"מלאתי" - זה הלשון יאמר על אחיזת הקשת בכח כמו ויהוא מלא ידו בקשת (מלכים ב ט)

"ועוררתי" - מלשון התעוררות 

מצודת דוד

"ושמתיך" - אני אשים אותך ישראל להיות כחרב של גבור ההורגת ומשכלת כי תהרוג בהם הרג רב

"ועוררתי בניך ציון" - אתה ציון אעיר אני את בניך להלחם על בניך ועל מלחמת גוג ומגוג יאמר כי עמו יבוא כי אחים הם כמ"ש בני יפת גומר ומגוג ומדי וגו' (בראשית י)

"מלאתי אפרים" - עשרת השבטים הקרואים בשם אפרים בו אשים כל ידי במלואה כאלו היה קשת לירות בו בכח רב והוא ענין מליצה

"כי דרכתי לי" - את יהודה אדרוך לי כקשת ר"ל הוא יחשוב לי לכלי זיין להרוג האויב על ידו

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"והלך" - ילך ברוח סערה בשטף אף אל תימן להחריבה ועל אדום יאמר שמקור מחצבתם בשעיר היא היושבת בדרום א"י

"בשופר יתקע" - כגבור התוקע במלחמה והוא ענין משל

"וה' עליהם יראה" - ה' יגלה עליהם שכינתו להלחם בעבורם וחצו יצא על האויב חיש קל ומבריק כברק

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"וכבשו" - ענין האחיזה בחזקה כמו ויכבשום לעבדים (ירמיהו לד)

"אבני קלע" - האבנים הנזרקים בכף הקלע והוא הכלי המיוחד לזה

"המו" - מלשון המייה

"כמזרק" - הוא הספל

"כזויות" - כקרנות 

מצודת דוד

"ומלאו כמזרק" - יהיו מלאים מדם הרוגים כמזרק המלא מדם הזבחים העומד לזרוק

"כזויות מזבח" - הם הקרנות המלאים ממתן דמי הקרבנות

"ושתו המו" - ישתו דמם ויהמו בקול המייה כמו שותה היין כמ"ש לץ היין הומה שכר (משלי כ)

"יגן עליהם" - אז יגן על ישראל שלא יהיו נלקים עמהם ועוד הם יאכלו וישחיתו ויכבשו את אבני הקלע ועל שרי האומות יאמר וכלפי שהמשיל למטה בענין את שרי יהודה וישראל לאבני נזר שהם אבני יקר שמשימים בכתר המשיל שרי האומות לאבנים שמקלעים אותם הנבזים העומדים לזריקה

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נזר" - כתר כמו את הנזר (מלכים ב י"א)

"מתנוססות" - מלשון נס והוא ענין הרמה כמו נס להתנוסס (תהלים ס'

מצודת דוד

"כי אבני נזר" - שרי יהודה וישראל הנמשלים לאבני יקר המשימים בנזר הם יתרוממו על אדמתו בהיותם בארצו

"כצאן עמו" - ר"ל כמו הצאן שהוא נושע מהרועה כן יהיה עמו נושעים מאתו יתברך

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מה טובו" - מלת מה יורה על הפלגת הרבוי כמו מה רב טובך (שם ל"א)

"ותירוש" - ענבי היין

"ינובב" - ענין דבור כמו ינוב חכמה (משלי י'

מצודת דוד

"כי מה טובו" - כי מה מאד יתרבה טובו ויפיו של העם הזה

"דגן בחורים" - ר"ל מרבית הדגן אשר תצמח הארץ יוסיף תת כח ואומץ אל הבחורים ומרבית היין יפתח פי הבתולות לדבר שירות וזמירות עם כי מדרכן למעט בדבור הנה לרוב השמחה ירבו בדברי שיר וזמר