מצודות על דניאל א ד
<< | מצודות על דניאל • פרק א' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
יְלָדִ֣ים אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־בָּהֶ֣ם כׇּל־מאֿוּם֩ וְטוֹבֵ֨י מַרְאֶ֜ה וּמַשְׂכִּלִ֣ים בְּכׇל־חׇכְמָ֗ה וְיֹ֤דְעֵי דַ֙עַת֙ וּמְבִינֵ֣י מַדָּ֔ע וַאֲשֶׁר֙ כֹּ֣חַ בָּהֶ֔ם לַעֲמֹ֖ד בְּהֵיכַ֣ל הַמֶּ֑לֶךְ וּֽלְﬞלַמְּדָ֥ם סֵ֖פֶר וּלְשׁ֥וֹן כַּשְׂדִּֽים׃
מצודת ציון
"מאום" - כמו מום
"מדע" - ענין מחשבה כמו גם במדעך מלך אל תקלל (קהלת י)
"ספר" - ר"ל כתב הנכתב בספר
מצודת דוד
"כל מאום" - ר"ל שום מום כלל וכלל לא כמו לא תאכלו כל נבלה (דברים יא)
"וטובי מראה" - בלובן ובהירות
"בכל חכמה" - יהיו משכילים בכל מיני חכמות
"ויודעי דעת" - ר"ל בתחלת אמרי המדבר ישכילו לדעת דעתו ותוכן כוונתו ומה יהיו אחרית אמריו
"ומביני מדע" - ר"ל שיהיו צחים בלשונותם במיטב הדבור להבין אל זולת מה במדעי לבבם ובמחשבתם
"ואשר כח בהם" - להתגבר על הטבע לאנוס ולעצור מהשחוק והשינה וכדומה למען יעמדו בהיכל מלך מבלי שום מניעה וכאשר ראוי והגון
"וללמדם ספר" - מוסב על המקרא שלפניו לומר להביא מבני ישראל וגו' וללמדם ספר וגו' והוא המכתב והלשון