מפרשי רש"י על שמות כג כח
רש"י
"הַצִּרְעָה" - מין שרץ העוף והיתה מכה אותם בעיניהם ומטילה בהם ארס והם מתים. והצרעה לא עברה את הירדן והחתי והכנעני הם ארץ סיחון ועוג לפיכך מכל ז' אומות לא מנה כאן אלא אלו וחוי אע"פ שהוא מעבר הירדן והלאה שנו רבותינו במסכת סוטה (לו.) על שפת הירדן עמדה וזרקה בהם מרה:
רש"י מנוקד ומעוצב
הַצִּרְעָה – מִין שֶׁרֶץ הָעוֹף, וְהָיְתָה מַכָּה אוֹתָם בְּעֵינֵיהֶם וּמְטִילָה בָּהֶם אֶרֶס וְהֵם מֵתִים. וְהַצִּרְעָה לֹא עָבְרָה אֶת הַיַּרְדֵּן (סוטה ל"ו ע"א), וְהַחִתִּי וְהַכְּנַעֲנִי הֵם אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, לְפִיכָךְ מִכָּל שִׁבְעָה אֻמּוֹת לֹא מָנָה כָּאן אֶלָּא אֵלּוּ. וְחִוִּי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה, שָׁנוּ רִבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (שם): עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן עָמְדָה וְזָרְקָה בָּהֶם מָרָה.
מפרשי רש"י
והצרעה לא עברה את הירדן – בסוטה תנא: 'והצרעה לא עברה את הירדן'. והקשו התם 'ולא, והכתיב: „ושלחתי את הצרעה לפניך”' ותרצו 'אמר ריש לקיש על שפת הירדן עמדה וזרקה בהן מרה וסימתה עיניהם מלמעלה וסרסתן למטה, שנאמר: „ואנכי השמדתי את האמרי מפניך אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים, ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת”':
[כג] והצרעה לא עברה את הירדן – דאם לא כן למה לא מנה מכל שבע אומות רק ’החוי כו'‘ כבסמוך:
הצרעה וכו'. והחיתי והכנעני הם ארץ סיחון ועוג – הקשה מהרש"א בח"א בסוטה, שחברון בה היו בני חת והיא מעבר הירדן והלאה, וכבר עלה בדעתי לתרץ, שבני חת היו מפוזרין מקצתן היו בחברון וסביבותיה, ומקצתן בארץ סיחון ועוג. ושוב ראיתי בספר קהלת יעקב ביהושע סימן כ"ד שתירץ כן, ע"ש.
אמנם אין זה מעלה ארוכה, כיון שארץ סיחון ועוג עיקרן היו כנעני ואמרוי, כדכתיב "לסיחון מלך האמורי" וכן בכמה מקומות קרי להו אמורי, ורבינו עצמו בפרשת שופטים בפסוק "ונחלה לא יהיה לו" כתב שסיחון ועוג הם כנעני ואמורי, אם כן מאי טעמא נקט הכא "חיתי", ושבק אמורי שהוא העיקר. ויש לומר דאמורי הוא בכלל כנעני כמו שכתב רבינו בפרשת בא שכל שבעה גוים הן בכלל כנעני, והטעם שכלל לאמרי בכלל הכנעני ולא החיתי שכתבו בפרטות, הוא משום דהאמורי הוא ידוע ומפורסם שעיקר ארץ סיחון ועוג הם אמורים, כן נראה לי לתרץ בדוחק.
ומה שכתב רבינו שחוי אף על פי שהוא שעבר הירדן והלאה עמדה וזרקה בהם מרה – אין להקשות איך זרקה בהם מרה, הרי החוי הם הגבעונים כמו שמפורש ביהושע, והם השלימו עם ישראל, דיש לומר דמיד שהתחיל המכה בהם, עמדו והלכו להשלים עם ישראל.
אי נמי יש לומר שהרבה מקומות בארץ ישראל היו בהם מבני החוי, ולא השלימו עם ישראל אלא הגבעונים ומקומות הסמוכים להם.
והיותר נראה לי בזה הוא שטעות סופר נפל בדברי רבינו, ונחלף ’חוי‘ ב’חיתי‘ ו’חיתי‘ ב’חוי‘, וכן צריך לומר ’והחוי והכנעני וכו' וחיתי אף על פי שהוא מעבר הירדן‘, והשתא אתי שפיר דנקט להו כסדר שנזכר בכתובים "חוי וכנעני", וחוי היה מעבר הירדן בארץ עוג, כמבואר ביהושע סימן י"א: "והחוי תחת חרמון בארץ המצפה" ושם ביהושע סימן י"ב מפורש שעוג היה מושל בהר חרמון:
והצרעה לא עברה את הירדן – בא לתרץ הקושיא דהויא ליה למיחשב כל שבע אומות:
והצרעה לא עברה את הירדן וכו' – בפרק אלו נאמרין רב פפא אמר שתי צרות הואי חדאד משה וחדא דיהושע, דמשה לא עבר את הירדן דיהושע עבר. והחכם ר"א אשכנזי ז"ל הרבה להשיב על רש"י והרמב"ן ז"ל ומסיק איך שמשה קרא את אומות סיחון ועוג דרך משל בשם צרעה. ואני אומר אחר המחילה כאן הפריז על מדותיו ועוקר את הפסוק לגמרי מפשוטו: