מ"ג שמות כג כח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׁלַחְתִּ֥י אֶת־הַצִּרְעָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְגֵרְשָׁ֗ה אֶת־הַחִוִּ֧י אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֛י וְאֶת־הַחִתִּ֖י מִלְּפָנֶֽיךָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאֶשְׁלַח יָת עָרָעִיתָא קֳדָמָךְ וּתְתָרֵיךְ יָת חִוָּאֵי יָת כְּנַעֲנָאֵי וְיָת חִתָּאֵי מִן קֳדָמָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאֵשַׁדַּר יַת אוּרְעִיתָא קֳדָמָךְ וּתְתָרֵךְ יַת חִיוָאֵי וְיַת כְּנַעֲנָאֵי וְיַת חִיתָּאֵי מִן קֳדָמָךְ: |
רש"י
מפרשי רש"י
אמנם אין זה מעלה ארוכה, כיון שארץ סיחון ועוג עיקרן היו כנעני ואמרוי, כדכתיב "לסיחון מלך האמורי" וכן בכמה מקומות קרי להו אמורי, ורבינו עצמו בפרשת שופטים בפסוק "ונחלה לא יהיה לו" כתב שסיחון ועוג הם כנעני ואמורי, אם כן מאי טעמא נקט הכא "חיתי", ושבק אמורי שהוא העיקר. ויש לומר דאמורי הוא בכלל כנעני כמו שכתב רבינו בפרשת בא שכל שבעה גוים הן בכלל כנעני, והטעם שכלל לאמרי בכלל הכנעני ולא החיתי שכתבו בפרטות, הוא משום דהאמורי הוא ידוע ומפורסם שעיקר ארץ סיחון ועוג הם אמורים, כן נראה לי לתרץ בדוחק.
ומה שכתב רבינו שחוי אף על פי שהוא שעבר הירדן והלאה עמדה וזרקה בהם מרה – אין להקשות איך זרקה בהם מרה, הרי החוי הם הגבעונים כמו שמפורש ביהושע, והם השלימו עם ישראל, דיש לומר דמיד שהתחיל המכה בהם, עמדו והלכו להשלים עם ישראל.
אי נמי יש לומר שהרבה מקומות בארץ ישראל היו בהם מבני החוי, ולא השלימו עם ישראל אלא הגבעונים ומקומות הסמוכים להם.
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •