מפרשי רש"י על שמות כג יז
רש"י
"שלש פעמים וגו'" - לפי שהענין מדבר בשביעית הוצרך לו' שלא יתעקרו שלש רגלים ממקומן (מכילתא)
"כל זכורך" - הזכרים שבך
רש"י מנוקד ומעוצב
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְגוֹמֵר – לְפִי שֶׁהָעִנְיָן מְדַבֵּר בִּשְׁבִיעִית, הֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יִתְעַקְּרוּ שָׁלֹשׁ רְגָלִים מִמְּקוֹמָן.
כָּל זְכוּרְךָ – הַזְּכָרִים שֶׁבְּךָ.
מפרשי רש"י
[יב] שלא יסתרסו רגלים. דכיון דכולה שבת לא יהיו נוהגים רגלים. אף על גב דכבר הזהיר על השבת שלא יסתרס (רש"י פסוק יב), היינו שבת דקדושתו חמור, אבל שלש רגלים, דאין קדושתן חמורה כשבת, צריך לאשמועינן. ופירש זה על "שלש פעמים בשנה", כדי שלא יקשה לך שהכתוב אומר "שלש פעמים בשנה וגו'", ולא פירש איזה שלש פעמים בשנה, ואין לומר דלא הוצרך לפרש, דקרא אדלעיל קאי (פסוקים טו-טז), דזה אינו, דאי אדלעיל קאי לא הוי למכתב כלל "שלש פעמים בשנה יראה", והוי למכתב 'ובהן יראה כל זכורך', דעכשיו משמע מילתא באפי נפשיה, ולא פירש איזה שלש פעמים, על כרחך צריך לומר דקרא סמך שמפורשים אלו שלש פעמים במקום אחר בפרשת ראה (דברים ט"ז, א'-י"ז), והשתא קשיא אם כן למה כתב כאן, כיון דסמך אפרשת ראה, ותירץ דצריך למכתב לומר 'שלא יסתרסו הרגלים':
[יג] הזכרים שבך. דאין לפרש 'הזכרים שלך', דאם כן היו הזכרים זולת ישראל, וזה אינו, דהא אף הזכרים מכלל ישראל, ולפיכך פירושו 'הזכרים שבך', והם כל ישראל: