מפרשי רש"י על שמות טז כ


| מפרשי רש"י על שמותפרק ט"ז • פסוק כ' | >>
א • ד • ה • ז • ח • יג • יד • טו • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כט • לג • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ט"ז, כ':

וְלֹא־שָׁמְע֣וּ אֶל־מֹשֶׁ֗ה וַיּוֹתִ֨רוּ אֲנָשִׁ֤ים מִמֶּ֙נּוּ֙ עַד־בֹּ֔קֶר וַיָּ֥רֻם תּוֹלָעִ֖ים וַיִּבְאַ֑שׁ וַיִּקְצֹ֥ף עֲלֵהֶ֖ם מֹשֶֽׁה׃


רש"י

"ויותרו אנשים" - (ש"ר) דתן ואבירם

"וירם תולעים" - לשון רמה

"ויבאש" - הרי זה מקרא הפוך שבתחלה הבאיש ולבסוף התליע כענין שנאמר ולא הבאיש ורמה לא היתה בו וכן דרך כל המתליעים


רש"י מנוקד ומעוצב

וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים – דָּתָן וַאֲבִירָם (שמ"ר כה,י).
וַיָּרֻם תּוֹלָעִים – לְשׁוֹן רִמָּה.
וַיִּבְאַשׁ – הֲרֵי זֶה מִקְרָא הָפוּךְ, שֶׁבַּתְּחִלָּה הִבְאִישׁ, וּלְבַסּוֹף הִתְלִיעַ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ" (שמות טז,כד). וְכֵן דֶּרֶךְ כָּל הַמַּתְלִיעִים.

מפרשי רש"י

[יז] דתן ואבירם. עיין בפרשת שמות (לעיל ה, כ) גבי "ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים", ובפרשת דברים:

[יח] הרי זה מקרא מסורס וכו'. ולפי דעתי שאין קשיא מה שנכתב "וירם תולעים ויבאש", כי דרך המתליעים שנבאשים ויוצאים תולעים ממנו ואחר כך נבאשים לגמרי, ולפיכך כתיב "וירם תולעים ויבאש" לגמרי. ואחר כך כתיב (פסוק כד) "ולא הבאיש ורימה לא היתה בו" ללמד כי לא הבאיש כלל מתחלה, ואילו אמר "ולא הבאיש" הייתי אומר דהאי "ולא הבאיש" כמו "ויבאש" דלעיל (פסוקנו), ורוצה לומר שלא הבאיש לגמרי, אבל קצת הבאיש, והיו בו תולעים, לכך כתיב "ולא הבאיש ורימה לא היתה בו", וזה מוכח שלא הבאיש כלל, שאם בא לומר שלא הבאיש לגמרי אבל קצת הבאיש, זה אינו, דמה בא לומר שלא הבאיש לגמרי הא אפילו רימה לא היתה בו, אלא לא הבאיש כלל. והכי נמי לעיל (פסוקנו), אילו כתיב "ויבאש" הווא אמינא דהאי "ויבאש" רוצה לומר קצת הבאיש כמו דכתיב (פסוק כד) "ולא הבאיש", וקל להבין. ואין להקשות דלא לכתוב כלל לא למעלה (פסוקנו) "וירם תולעים" וגם כאן (פסוק כד) לא לכתוב "וירם תולעים", דאם כן לא ידעינן אם הוא קצת הבאשה או הבאשה לגמרי: