מפרשי רש"י על שמות טז ה
רש"י
"והיה משנה" - ליום ולמחרת
"משנה" - על שהיו רגילים ללקוט יום יום של שאר ימות השבוע ואומר אני אשר יביאו והיה משנה לאחר שיביאו ימצאו משנה במדידה על אשר ילקטו וימודו יום יום וזהו לקטו לחם משנה בלקיטתו היה נמצא לחם משנה וזהו על כן הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים נותן לכם ברכה (פויש"ן) בבית למלאות העומר פעמים ללחם יומים
רש"י מנוקד ומעוצב
וְהָיָה מִשְׁנֶה – לַיּוֹם וְלַמָּחֳרָת.
מִשְׁנֶה – עַל שֶׁהָיוּ רְגִילִים לִלְקֹט יוֹם יוֹם שֶׁל שְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ. [אוֹמֵר אֲנִי: אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה – לְאַחַר שֶׁיָּבִיאוּ, יִמְצְאוּ מִשְׁנֶה בַּמְּדִידָה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ וְיָמֹדּוּ יוֹם יוֹם; וְזֶהוּ לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה, בִּלְקִיטָתוֹ הָיָה נִמְצָא לֶחֶם מִשְׁנֶה. וְזֶהוּ "עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם" (להלן פסוק כט), נוֹתֵן לָכֶם בְּרָכָה, פוישו"ן [foison = שפע[1]], בַּבַּיִת, לְמַלֹּאות הָעֹמֶר פַּעֲמַיִם לְלֶחֶם יוֹמַיִם].
מפרשי רש"י
[ז] משנה של יום ולמחרת. רוצה לומר שאין "משנה" כמשמעו שיהיה להם ביום הששי כפל מה שהם צריכים, שזהו לשון "משנה", אלא רוצה לומר 'ליום ולמחרת'. והוקשה לו שאין זה "משנה", דהא לאו יתור הוא כלל, ופירש "משנה" 'על שהיו רגילים', כלומר "משנה" הכתוב כאן רוצה לומר שהוא "משנה" על מה שהיו רגילים ללקוט בבת אחת:
- ^ רש"י מסביר "לקטו לחם משנה", לא שלקטו יותר, אלא שהקב"ה השרה "ברכה" על מה שלקטו.