מפרשי רש"י על שמות טז ד
| מפרשי רש"י על שמות • פרק ט"ז • פסוק ד' | >>
• א • ד • ה • ז • ח • יג • יד • טו • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כט • לג • לו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא׃
רש"י
"דבר יום ביומו" - צורך אכילת יום ילקטו ביומו ולא ילקטו היום לצורך מחר (מכילתא)
"למען אנסנו הילך בתורתי" - אם ישמרו מצות התלויות בו שלא יותירו ממנו ולא יצאו בשבת ללקוט
רש"י מנוקד ומעוצב
דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ – צֹרֶךְ אֲכִילַת יוֹם יִלְקְטוּ בְּיוֹמוֹ, וְלֹא יִלְקְטוּ הַיּוֹם לְצֹרֶךְ מָחָר.
לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי – אִם יִשְׁמְרוּ מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ, שֶׁלֹּא יוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא יֵצְאוּ בְּשַׁבָּת לִלְקֹט.
מפרשי רש"י
[ד] צורך אכילת יום ביומו. שאין לפרש שילקטו דבר יום ביומו ולא יעברו שלא ילקטו, דעל זה לא היה מצוה, רק פירושו שלא ילקטו ליום המחרת (כ"ה ברא"ם). וכאילו כתוב 'דבר יום ביומו תלקטו', ולא תלקטו היום לצורך מחר, שאסור להותיר:
[ה] למען אנסנו כי אנסנו. כן הוא הגירסא. ובספרים שלנו כתוב 'למען אנסנו - אנסנו הילך בתורתי', ואין ספק שהוא טעות. וכך פירושו, כי מלת "למען" משמע שהוא נמשך מן נתינת המן, כלומר שלכך אתן להם המן "למען אנסנו", כי כל "למען" הוא נמשך מן הדבר, כמו שאמר הכתוב (פסוק לג) "קח צנצנת אחת וגו'" "למען אשר יראו הלחם וגו'" (פסוק לב), שדבר זה נמשך מן המן שנתן שם. וכאן לא יתכן לפרש כך, שהרי זה בעצמו מה שנתן להם המן בזה היה מנסה אותם, לכך פירש כי מה שאמר "למען אנסנו" רוצה לומר 'כי אנסנו', דהיינו בנתינת המן היה מנסה אותם:
[ו] הילך בתורתי וכו'. ואין לפרש "אנסנו" כמו "לנסותך התשמור מצותיו" בפרשת עקב (ר' דברים ח, ב), שכאן לא יתכן לפרש כך, שאין אומרים לאדם 'אנסה אותך אם לא תהרהר אחרי', שאם כן לא היה זה נסיון, אבל יתכן לומר 'אנסה אותך אם תשמור מצותי'. אבל לקמן הם דברי משה, אמר "ויענך וגו' לנסותך" אם לא תהרהר אחריו יתברך: