מ"ג שמות ה ז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹ֣א תֹאסִפ֞וּן לָתֵ֨ת תֶּ֧בֶן לָעָ֛ם לִלְבֹּ֥ן הַלְּבֵנִ֖ים כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֑ם הֵ֚ם יֵֽלְכ֔וּ וְקֹשְׁשׁ֥וּ לָהֶ֖ם תֶּֽבֶן׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | לָא תֵּיסְפוּן לְמִתַּן תִּבְנָא לְעַמָּא לְמִרְמֵי לִבְנִין כְּמֵאֶתְמָלִי וּמִדְּקַמּוֹהִי אִנּוּן יֵיזְלוּן וִיגָבְבוּן לְהוֹן תִּבְנָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | לָא תוֹסְפוּן לְמִיתַּן תִּיבְנָא לְעַמָא לְמִירְמֵי לִבְנַיָא הֵי כְמֵאִיתְמְלֵי וְהֵי כְמִלְקָדָמוֹי הִינוּן יֵזְלוּן וִיגַבְּבוּן לְהוֹן תִּבְנָא: |
רש"י
"לבנים" - טיוול"ש (בלע"ז ציעגעלשטיינע) שעושים מטיט ומייבשין אותן בחמה ויש ששורפין אותן בכבשן
"כתמול שלשום" - כאשר הייתם עושים עד הנה
"וקששו" - ולקטו
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְבֵנִים – טיוול"ש [tiules = רעפים] בְּלַעַז, שֶׁעוֹשִׂים מִטִּיט וּמְיַבְּשִׁין אוֹתָן בַּחַמָּה, וְיֵשׁ שֶׁשּׂוֹרְפִין אוֹתָן בַּכִּבְשָׁן.
כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם – כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם עוֹשִׂים עַד הֵנָּה.
וְקֹשְׁשׁוּ – וְלִקְּטוּ.
רשב"ם
'(ח). 'מתכנת: חשבון:
כי נרפים הם: ויכולין לעשות יותר:
'(ט). 'ישעו: איטנדאנט ב"ל כמו וישע אל הבל, ולא ישעו עוד אל המזבחות:
'(יא). 'כי אין נגרע: קמץ, גרוע לשון פעול, ואילו היה פתח היה לשעבר, וכן נשגב קמץ, אבל נשגב פתח לשעבר, ואילו היה לשעבר היה לו לכתוב כי לא נגרע:
'(יג). 'אצים: דוחקים וממהרים, כמו ויאיצו המלאכים:
'(טו). 'תבן אין ניתן: קמץ, אין נתון לנו, אבל נתן פתח לשעבר וניתן הסכל:
וחטאת עמך: אם דגש וקמץ הוא, כן צריך לפרשו אנו מוכים והרי חטאת עושים עמך, אבל אילו היה חטאת פתח, היה פתרונו חטאת של עמך:
'(כב). 'וישב משה" אל המקום שהיה ה' מדבר עמו שם:
למה הריעותה: בשביל שהוא סמוך לה"י:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •