מפרשי רש"י על ויקרא כו כה
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק כ"ו • פסוק כ"ה | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כג • כה • כו • לב • לד • לו • לז • לח • מא • מב • מג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהֵבֵאתִ֨י עֲלֵיכֶ֜ם חֶ֗רֶב נֹקֶ֙מֶת֙ נְקַם־בְּרִ֔ית וְנֶאֱסַפְתֶּ֖ם אֶל־עָרֵיכֶ֑ם וְשִׁלַּ֤חְתִּי דֶ֙בֶר֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְנִתַּתֶּ֖ם בְּיַד־אוֹיֵֽב׃
רש"י
"נקם ברית" - ויש נקם שאינו בברית כדרך שאר נקמות וזהו סמוי עיניו של צדקיהו ד"א נקם ברית נקמת בריתי אשר עברתם כל הבאת חרב שבמקרא היא מלחמת חיילות אויבים
"ונאספתם" - מן החוץ אל תוך הערים מפני המצור
"ושלחתי דבר בתוככם" - וע"י הדבר ונתתם ביד האויבים הצרים עליכם לפי שאין מלינים את המת בירושלים וכשהם מוציאים את המת לקברו נתנים ביד אויב
רש"י מנוקד ומעוצב
נְקַם בְּרִית – וְיֵשׁ נָקָם שֶׁאֵינוֹ בִּבְרִית כְּדֶרֶךְ שְׁאָר נְקָמוֹת, וְזֶהוּ סִמּוּי עֵינָיו שֶׁל צִדְקִיָּהוּ. דָּבָר אַחֵר: נְקַם בְּרִית – נִקְמַת בְּרִיתִי אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם. כָּל הֲבָאַת חֶרֶב שֶׁבַּמִּקְרָא הִיא מִלְחֶמֶת חֲיָלוֹת אוֹיְבִים.
וְנֶאֱסַפְתֶּם – מִן הַחוּץ אֶל תּוֹךְ הֶעָרִים, מִפְּנֵי הַמָּצוֹר.
וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם – וְעַל יְדֵי הַדֶּבֶר, וְנִתַּתֶּם בְּיַד הָאוֹיְבִים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם. לְפִי שֶׁאֵין מְלִינִים אֶת הַמֵּת בִּירוּשָׁלַיִם, וּכְשֶׁהֵם מוֹצִיאִים אֶת הַמֵּת לְקָבְרוֹ, נִתָּנִים בְּיַד אוֹיֵב.
מפרשי רש"י
[לה] ויש נקם שאינו בברית. כלומר, יש נקם שאינו תולה בברית, כדרך שאר נקמות, שלא עבר אותו שעושה בו נקמה בריתו של העושה נקמה, ואז אין הנקמה כל כך גדול, שלא עבר הברית של בעל הנקמה, וזה סמוי עיניו של צדקיהו. פירוש, נקם דכתוב כאן "נקם ברית" היא נקמה שהיא תולה בברית, וזהו סימוי עינים של צדקיהו, שעבר צדקיהו בריתו של נבוכדנצר, שהשביעו שלא ימרוד בו ומרד בו, ועל זה סימו עיניו, אם כן "נקם ברית" הכתוב כאן הוא סימוי עינים של צדקיהו:
[לו] כל הבאת חרב כו'. מפני שכתב אחריו "ונאספתם אל עריכם", שפירושו מפני המצור (רש"י כאן), אם כן אין לפרש חרב כמשמעו, שהרי עדיין אין החרב שולט בהן, ולפיכך צריך לומר שאין זה אלא הבאת חיילות עליהם, ואינו החרב:
[לז] מפני המצור. דאם לא כן, מאי חדוש שיהיו נאספים אל הערים, כל האנשים הם נאספים אל העיר (כ"ה ברא"ם):
[לח] ועל ידי הדבר נתתם. דאם לא כן, מאי ענין "ונתתם" לכאן:
מה שפירש"י ויש נקם שאינו בברית פי' שיש נקמה שאינה אם הפר את הברית ואותה נקמה אינה כ"כ גדולה אבל נקמה זו הוי כמי שעושה נקמה במי שהפר בריתו והי נקמ' גדול' ומ"ש רש"י וזהו סימוי עיניו של צדקיה ר"ל ששם היה נקמה בברית מפני שצדקיה הפר בריתו של נבוכדנאצר וזהו שאומר בתוכחה נקמת נקם ברית שרוצה להביא עליהם נקמה גדולה כנקמת צדקיה כך פי' הג"א נר"ו ואין לשון רש"י משמע כדבריו ועוד דבת"כ ובילקוט איתא בהאי לישנא ואיזהו נקמה שאינה בברית זהו סימוי עיניו של צדקיה ולפי דבריו הוי סימוי עיניו של צדקיה נקם ברית לכן נראה דה"ק ויש נקם שאינה בברית ר"ל יש נקמה במי שלא הי' כורת ברית עמו וזהו כדרך שאר נקמות שרגיל אדם לנקום ממי שלא היה כורת ברית עמו וזהו סימוי עיניו של צדקיה שבשעת נקמה לא היה בברית עם נבוכדנאצר דצדקיה הפר בריתו אבל הקב"ה אמר בתוכחה שיביא עליהם נקמה שהיא נקם בברית שאותן אומות שיהיו כורתין ברית עם ישראל ואפ"ה ינקמו מהם כמו שהיה בזמן החורבן כדכתיב מצרים נתנו יד אשור לשבוע לחם וא"כ נקמה כזו שיניו של אדם קיהות שמעתי מהרב ר' אברהם היילפרין ז"ל: