מפרשי רש"י על ויקרא כו ה
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק כ"ו • פסוק ה' | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כג • כה • כו • לב • לד • לו • לז • לח • מא • מב • מג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃
רש"י
"והשיג לכם דיש את בציר" - שיהא הדיש מרובה ואתם עסוקים בו עד הבציר ובבציר תעסקו עד שעת הזרע
"ואכלתם לחמכם לשבע" - (ת"כ) אוכל קמעא והוא מתברך במעיו
רש"י מנוקד ומעוצב
וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר – שֶׁיְּהֵא הַדַּיִשׁ מְרֻבֶּה, וְאַתֶּם עֲסוּקִים בּוֹ עַד הַבָּצִיר; וּבַבָּצִיר תַּעַסְקוּ עַד שְׁעַת הַזֶּרַע.
וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע – אוֹכֵל קִמְעָא, וְהוּא מִתְבָּרֵךְ בְּמֵעָיו.
מפרשי רש"י
[ו] שיהא הדיש מרובה. לא שיהא התבואה אינה מבושלת ויתאחר [הדיש] עד (הדיש) הבציר, שזו קללה ולא ברכה:
[ז] שיהא אוכל קמעא וכו'. דאם לא כן, לא היה צריך למכתב "ואכלתם לשובע", כיון שכבר כתב "והשיג לכם דיש וגו'", אלא "ואכלתם לשובע" ברכה בפני עצמה היא, ש'יהא אוכל קימעא וכו (כ"ה ברא"ם):