מפרשי רש"י על ויקרא יג כד
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק י"ג • פסוק כ"ד |
• ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יד • טו • יח • כד • ל • לב • לז • מ • מה • נב • נד • נה • נו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
א֣וֹ בָשָׂ֔ר כִּֽי־יִהְיֶ֥ה בְעֹר֖וֹ מִכְוַת־אֵ֑שׁ וְֽהָיְתָ֞ה מִֽחְיַ֣ת הַמִּכְוָ֗ה בַּהֶ֛רֶת לְבָנָ֥ה אֲדַמְדֶּ֖מֶת א֥וֹ לְבָנָֽה׃
רש"י
"מחית המכוה" - שנימני"ט בלע"ז כשחיתה המכוה נהפכה לבהרת פתוכה או לבנה חלקה וסימני מכוה וסימני שחין שוים הם (חולין ח) ולמה חלקן הכתוב לומר שאין מצטרפין זע"ז נולד חצי גריס בשחין וחצי גריס במכוה לא ידונו כגריס
רש"י מנוקד ומעוצב
מִחְיַת הַמִּכְוָה – שיינימינ"ט [seiniment = החלמה[1]]. כְּשֶׁחָיְתָה הַמִּכְוָה, נֶהֶפְכָה לְבַהֶרֶת פְּתוּכָה, אוֹ לְבָנָה חֲלָקָה. וְסִימָנֵי מִכְוָה וְסִימָנֵי שְׁחִין שָׁוִים הֵם, וְלָמָּה חִלְּקָן הַכָּתוּב? לוֹמַר שֶׁאֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה: נוֹלַד חֲצִי גָּרִיס בַּשְּׁחִין וַחֲצִי גָּרִיס בַּמִּכְוָה, לֹא יִדּוֹנוּ כַּגָּרִיס (חולין ח' ע"א).
מפרשי רש"י
[כג] סימני שחין וסימני מכוה שוים. כי שניהם נידונים בשער לבן, ובפשיון, ובשבוע אחד; שאם בשניהם יש שער לבן, הוא טמא מוחלט. ואם אין בו שער לבן, מסגירו. ובסוף שבוע ראשונה, אם פשה - טמא הוא, ואם בעיניו עמד - פוטרו, ואין נותן לו עוד שבוע כמו בעור הבשר, שאם עמד בשבוע ראשונה נותן לו שנית (פסוק ה). ומפני מה חלקן לשתי פרשיות, הוי למכתב 'ובשר כי יהיה בעורו שחין או מכוה' (כ"ה ברא"ם), אלא לומר שאין מצטרפין:
- ^ ר' לעיל מס' 3180.