מפרשי רש"י על דברים לג ח
רש"י
"וללוי אמר" - ועל לוי אמר
"תומיך ואוריך" - כלפי שכינה הוא מדבר
"אשר נסיתו במסה" - שלא נתלוננו עם שאר המלינים
"תריבהו וגו'" - כתרגומו ד"א תריבהו על מי מריבה נסתקפת לו לבא בעלילה אם משה אמר שמעו נא המורים אהרן ומרים מה עשו
רש"י מנוקד ומעוצב
וּלְלֵוִי אָמַר – וְעַל לֵוִי אָמַר: תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ; כְּלַפֵּי שְׁכִינָה הוּא מְדַבֵּר.
אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה – שֶׁלֹּא נִתְלוֹנְנוּ עִם שְׁאָר הַמַּלִּינִים.
תְּרִיבֵהוּ וְגוֹמֵר – כְּתַרְגּוּמוֹ ["דְּנַסִּיתָהִי בְּנִסֵּיתָא וַהֲוָה שְׁלִים, בְּחַנְתָּהִי עַל מֵי מַצּוּתָא וְאִשְׁתְּכַח מְהֵימָן". = אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה וְהָיָה שָׁלֵם, בְּחַנְתּוֹ עַל מֵי מְרִיבָה וְנִמְצָא נֶאֱמָן]. דָּבָר אַחֵר: תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה, נִסְתַּקַּפְתָּ לוֹ לָבֹא בַּעֲלִילָה; אִם מֹשֶׁה אָמַר: "שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים" (במדבר כ,י), אַהֲרֹן וּמִרְיָם מֶה עָשׂוּ? (ספרי שמט).
מפרשי רש"י
[ח] כתרגומו. כי תרגם 'תריבהו על מי מריבה בחנתיה על מי מצותא ואשתכח מהימן'. ופירש הרמב"ן, כי הכונה בזה לאונקלוס, כי משה לא חטא כלל, רק שלא קדש את שמו בבני ישראל המריבים. וזה שאמר הכתוב (לעיל א, לז) "גם בי התאנף בגללכם". גם נאמר (לעיל לב, נא) "על אשר לא קדשתם". ואין זה צריך, דכך פירושו, כי בחנתיה לאהרן ונמצא שלם קדמך, ועל אהרן קאי. ואין חלוק בין פירוש רש"י לפירוש התרגום בלשון "תריבהו", רק דלפירוש התרגום רוצה לומר בחנתיה ונמצא שלם, ולפירוש רש"י נסתקפת לבא עליו בעלילה: