מפרשי רש"י על דברים לג יא
רש"י
"מחץ מתנים קמיו" - מחץ קמיו מכת מתנים כענין שנאמר ומתניהם תמיד המעד ועל המעוררין על הכהונה אמר כן ד"א ראה שעתידין חשמונאי ובניו להלחם עם עובדי כוכבים והתפלל עליהם לפי שהיו מועטים י"ב בני חשמונאי ואלעזר כנגד כמה רבבות לכך נאמר ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה
"ומשנאיו מן יקומון" - מחץ קמיו ומשנאיו מהיות להם תקומה
רש"י מנוקד ומעוצב
מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו – מְחַץ קָמָיו מַכַּת מָתְנַיִם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד" (תהלים סט,כד). וְעַל הַמְּעוֹרְרִין עַל הַכְּהֻנָּה אָמַר כֵּן (ספרי שנב). דָּבָר אַחֵר: רָאָה שֶׁעֲתִידִין חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו לְהִלָּחֵם עִם הַיְּוָנִים, וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם; לְפִי שֶׁהָיוּ מֻעָטִים, שְׁנֵים עָשָׂר בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי וְאֶלְעָזָר, כְּנֶגֶד כַּמָּה רְבָבוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר: בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה (מדרש תנחומא ויחי יד; ב"ר צט,ב).
וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן – מְחַץ קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִהְיוֹת לָהֶם תְּקוּמָה.
מפרשי רש"י
[ט] מחץ מתנים קמיו מחץ קמיו מכת מתנים. דאין לפרש "מחץ מתנים קמיו" רוצה לומר תוך מתנים, דאם כן לא הקפיד אלא שתהא המכה תוך המתנים, אין זה כלום, דאפשר שתהא המכה תוך המתנים ואינו מכלה את השונא. אבל כשיאמר "מחץ קמיו" 'מכת מתנים', הוא מכה גדולה, שנקראת המכה 'מכת מתנים'. ומה שהוצרך להפוך מצב הכתוב לומר 'מחץ קמיו מכת מתנים', ולא כמצבו 'מחץ מתנים מכת קמיו', מפני שכתיב "מחץ מתנים", ואצל "מחץ" לא יפול לשון מכה, ואם כן הוי ליה למכתב 'הכה מתנים', והיה פירושו הכה מכת מתנים: