פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בָּרֵךְ יְהוָה חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בָּרֵ֤ךְ יְהֹוָה֙ חֵיל֔וֹ וּפֹ֥עַל יָדָ֖יו תִּרְצֶ֑ה מְחַ֨ץ מׇתְנַ֧יִם קָמָ֛יו וּמְשַׂנְאָ֖יו מִן־יְקוּמֽוּן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בָּרֵיךְ יְיָ נִכְסוֹהִי וְקוּרְבַּן יְדוֹהִי קַבֵּיל בְּרַעֲוָא תַּבַּר חַרְצָא דְּשָׂנְאוֹהִי וּדְבַעֲלֵי דְּבָבוֹהִי דְּלָא יְקוּמוּן׃
ירושלמי (יונתן):
בְּרִיךְ יְיָ נִכְסוֹי דְבֵית לֵוִי דְיַהֲבִין מַעַשְרָא מִן מַעַשְרָא וְקָרְבַּן יְדוֹי דְאֵלִיָהוּ כַּהֲנָא דִמְקָרֵב בְּטַוְורָא כַּרְמְלָא תְּקַבֵּל בְּרַעֲוָא תְּבִיר חַרְצָא דְאַחְאָב סַנְאֵיהּ וּפוּרְקַת נְבִיֵי שִׁקְרָא דְקַיְימִין לְקוּבְלֵיהּ וְלָא יְהֵי לְסַנָאוֹי דְיוֹחָנָן כַּהֲנָא רַבָּא רֶגֶל לְמֵיקוּם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מחץ מתנים קמיו" - מחץ קמיו מכת מתנים כענין שנאמר ומתניהם תמיד המעד ועל המעוררין על הכהונה אמר כן ד"א ראה שעתידין חשמונאי ובניו להלחם עם עובדי כוכבים והתפלל עליהם לפי שהיו מועטים י"ב בני חשמונאי ואלעזר כנגד כמה רבבות לכך נאמר ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה

"ומשנאיו מן יקומון" - מחץ קמיו ומשנאיו מהיות להם תקומה

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטעם ברך ה' חילו" - שיהיו חיל גדול והטעם שירבו ולא ימעטו בבואם אל הקדש כטעם אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי (במדבר ד יח) וכן נאמר באזהרות שלהן (שם פסוק יט) ולא ימותו ואונקלוס אמר נכסוהי מלשון ואת כל מקנהם ואת כל חילם (שם לא ט) יתכוין למה שאמרו רבותינו (יומא כו) בקטורת שהיא מברכת והוא דבק אל ישימו קטורה באפך כי ממנה יתברך חילו כמו ששנינו (שם) חדשים לקטורת ובספרי (ברכה שנב) ברך ה' חילו בנכסים מכאן אמרו רוב כהנים עשירים הם משום אבא דורש אמרו נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב (תהלים לז כה) זה זרעו של אהרן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



הערות

(יא) "ברך ה' חילו". שחיל יורה על רוח הגבורה המתעורר פתאום באדם: ופעל ידיו תרצה. שתהיה הצלחה במעשה ידיו שיתקיימו לארך ימים, כענין העברה: מחץ מתנים קמיו. שהוא הנצחון הנפלא ברגע אחד: ומשנאיו מן יקומון. שיהיה הנצחון לארך ימים, וזה נתקיים בימי החשמונאים שגבורתם היה נורא מאד והצלחתם נמשכה יותר ממאה שנה, ולא היתה תקומה לאויביהם, רק אחרי כן נחרב הבית ע"י אוהבי בית הורדוס שהם הרומיים.

 

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ברך ה' חילו - בנכסים. מכאן אמרו: רוב הכהנים - עשירים הם. משום אבא דורש תהלים לז נער הייתי וגם זקנתי לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם - זה זרעו של אהרן:

ופעל ידיו תרצה - שמרצה את ישראל לאביהם שבשמים:

מחץ מתנים קמיו - כל מי שמעורר כנגדו על הכהונה - מיד נופל.

ד"א מחץ מתנים קמיו - זה קרח; ומשנאיו מן יקומון - זה עוזיהו:

<< · מ"ג דברים · לג · יא · >>