מפרשי רש"י על דברים לב כא
רש"י
"קנאוני" - הבעירו חמתי
"בלא אל" - בדבר שאינו אלוה
"בלא עם" - באומה שאין לה שם כמו שנאמר הן ארץ כשדים זה העם לא היה ובעשו הוא אומר בזוי אתה מאד
"בגוי נבל אכעיסם" - אלו הכופרים וכה"א אמר נבל בלבו אין אלהים
רש"י מנוקד ומעוצב
קִנְאוּנִי – הִבְעִירוּ חֲמָתִי.
בְלֹא אֵל – בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ אֱלוֹהַּ.
בְלֹא עָם – בְּאֻמָּה שֶׁאֵין לָהּ שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִים זֶה הָעָם לֹא הָיָה" (ישעיהו כג,יג); וּבְעֵשָׂו הוּא אוֹמֵר: "בָּזוּי אַתָּה מְאֹד" (עובדיה א,ב).
בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם – אֵלּוּ הַמִּינִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים" (תהלים יד,א; ספרי שכ).
מפרשי רש"י
[יג] באומה שאין לה שם שנאמר הן ארץ כשדים זה העם לא היה. פירש הרמב"ן, שלא היה נחשב לגוי, והקדוש ברוך הוא הגדיל אותם. אבל עיקר הפירוש מה שכשדים אינו עם, שאינו בכלל שבעים אומות. שנאמר (פסוק ח) "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל", וזה לא היה משבעים אומות. וראיה לזה שלא היה משבעים אומות, כי שבעים אומות היה שפילג לשונם בדור הפלגה, ונאמר (בראשית י', י"א) "מן הארץ ההיא יצא אשור", ופירשו רז"ל (ב"ר לז, ד) שלא היה רוצה להיות בדור הפלגה, ויצא מעצתם, שלא רצה לבנות המגדל. וכתיב (בראשית שם) "ויבן את נינוה וגו'", נמצא כי אלו המקומות לא היו בעצת דור הפלגה, ואלו הם כשדים. שכן כתיב (ר' ישעיה כג, יג) "הן כשדים עם לא היה אשור יסדה וגו'", נתן טעם למה אינם ראוים לעם, כי אשור - אשר יצא מעצת דור הפלגה - הוא יסדה, ואין זה עם. אף על גב דכשדים הם מבני נחור, דכתיב (ר' בראשית כב, כב) "ואת כשד ואת פלדש", הם כבשו אותו הארץ שבנה אשור, לכך כתיב "הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה וגו'":
לפיכך דרשו רז"ל (מגילה דף יג:) שאין להם לא כתב ולא לשון. שהלשונות נתן הקדוש ברוך הוא לשבעים אומות, ולא היה אשור בכללם. נמצא כי לא נקרא לשון, שלא היה מן אותם הלשונות שפילג הקדוש ברוך הוא לשונם, ולא נקרא לשון. וכן יש לפרש גבי אדום, שדרשו רז"ל (עבודה זרה דף י.) שאין להם לא כתב ולא לשון מן ע' לשון, שנתן לכל אומה ואומה לשון מיוחד, ובכלל זה לא היה אדום. כי שר שלהם סמאל, והוא אינו בכלל ע' מלאכים הסובבים כסא כבודו יתברך. וכמו שפילג אותם בלשון שהיו ע' לשונות, כן חילק אותם בכתב, שלכל אומה יש כתב: