מפרשי רש"י על דברים לב נב
רש"י
"כי מנגד" - מרחוק
"תראה וגו'" - כי אם לא תראנה עכשיו לא תראנה עוד בחייך
"ושמה לא תבוא" - כי ידעתי כי חביבה היא לך ע"כ אני אומר לך עלה וראה חסלת פרשת האזינו
רש"י מנוקד ומעוצב
כִּי מִנֶּגֶד – מֵרָחוֹק.
תִּרְאֶה וְגוֹמֵר – כִּי אִם לֹא תִּרְאֶנָּה עַכְשָׁו, לֹא תִּרְאֶנָה עוֹד בְּחַיֶּיךָ.
וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא – כִּי יָדַעְתִּי כִּי חֲבִיבָה הִיא לְךָ, עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ: "עֲלֵה וּרְאֵה" (לעיל פסוק מט).
מפרשי רש"י
[כג] מנגד מרחוק. ואין פירושו נגד ממש, כלומר נכחו תראה את הארץ, דכל ראיה שאדם רואה - לדבר העומד נגדו הוא:
[כד] תראה ואם לא עכשיו אימתי. פירוש, מה שהכתוב נותן טעם למה שאמר (ר' פסוק מט) "עלה אל הר העברים וראה את הארץ כי מנגד תראה את הארץ", דכיון דאמר לו "עלה וראה את הארץ", למה הוצרך "כי מנגד תראה", אלא פירושו דלא הורשה לך רק לראות מנגד, ולא תבא לשם, אם כן ימות כאן, לכך אמרתי לך ראה עתה, כי אם לא עכשיו - אימתי:
[כה] ושמה לא תבא כי ידעתי כי חביבה וכו'. פירוש, נתינת טעם שאמר "עלה וראה את הארץ כי שמה לא תבא", וכי מפני זה מחויב לראות, אלא פירושו ידעתי שהיא חביבה לך הארץ, וכיון דלא תבא שם, על כן "ראה את הארץ":