מפרשי רש"י על דברים לב יז
רש"י
"לא אלה" - כתרגומו דלית בהון צרוך אילו היה בהם צרוך לא היתה קנאה כפולה כמו עכשיו
"חדשים מקרוב באו" - אפילו העובדי כוכבים לא היו רגילים בהם עובד כוכבים שהיה רואה אותם היה אומר זה צלם יהודי
"לא שערום אבותיכם" - לא יראו מהם לא עמדה שערתם מפניהם דרך שערות האדם לעמוד מחמת יראה כך נדרש בספרי ויש לפרש עוד שערום לשון ושעירים ירקדו שם שעירים הם שדים לא עשו אבותיכם שעירים הללו
רש"י מנוקד ומעוצב
לֹא אֱלֹהַּ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "דְּלֵית בְּהוֹן צְרוֹךְ" [=שֶׁאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת]. אִלּוּ הָיָה בָּהֶם 'צְרוֹךְ', לֹא הָיְתָה קִנְאָה כְּפוּלָה כְּמוֹ עַכְשָׁו (ספרי שם).
חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ – אֲפִלּוּ הָאֻמּוֹת לֹא הָיוּ רְגִילִים בָּהֶם; נָכְרִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָם הָיָה אוֹמֵר: 'זֶה צֶלֶם יְהוּדִי' (שם).
לֹא שְׂעָרוּם אֲבוֹתֵיכֶם – לֹא יָרְאוּ מֵהֶם; לֹא עָמְדָה שַׂעֲרָתָם מִפְּנֵיהֶם. דֶּרֶךְ שַׂעֲרוֹת הָאָדָם לַעֲמֹד מֵחֲמַת יִרְאָה; כָּךְ נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי (שם). וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ עוֹד, שְׂעָרוּם – לְשׁוֹן "וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם" (ישעיה יג,כא); 'שְׂעִירִים' הֵם שֵׁדִים. לֹא עָשׂוּ אֲבוֹתֵיכֶם שְׂעִירִים הַלָּלוּ.
מפרשי רש"י
[יא] לית בהן צרוך. פירוש, ש"אלוה" נקרא כל שמקבלים אותו כאלוה, ואם כן הא דקאמר "לא אלוה", והרי הם מקבלים אותו כאלוה, אלא פירושו שאין בהם צרוך. כלומר מה שצריך להם האדם - דבר זה לא נמצא בהם, כי אין בהם צרוך: