מפרשי רש"י על דברים לב מא
רש"י
"אם שנותי ברק חרבי" - אם אשנן את להב חרבי כמו למען היות לה ברק פלנדו"ר (גלאנץ)
"ותאחז במשפט ידי" - להניח מדת רחמים באויבי שהרעו לכם אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה ד"א ותאחז ידי את מדת המשפט להחזיק בה לנקום נקם
"אשיב נקם וגו'" - למדו רבותינו באגדה מתוך לשון המקרא שאמר ותאחז במשפט ידי לא כמדת ב"ו מדת הקב"ה מדת ב"ו זורק חץ ואינו יכול להשיבו והקב"ה זורק חציו ויש בידו להשיבם כאילו אוחזן בידו שהרי ברק הוא חצו שנאמר כאן ברק חרבי ותאחז במשפט ידי והמשפט הזה לשון פורעניות הוא בלע"ז יושטיצ"א (לויט געזטעץ בעשטראפען)
"אם שנותי ברק חרבי" - הרבה אם יש שאינם תלויים כשאשנן ברק חרבי ותאחז במשפט ידי כו' כמו שפירשתי למעלה
רש"י מנוקד ומעוצב
אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי – אִם אֲשַׁנֵּן אֶת לַהַב חַרְבִּי לְמַעַן הֱיוֹת לָהּ בָּרָק (לשון הפסוק יחזקאל כא,טו), פלנדו"ר [plandur = ברק, זוהר[1]].
וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי – לְהַנִּיחַ מִדַּת רַחֲמִים בְּאוֹיְבַי שֶׁהֵרֵעוּ לָכֶם, אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה (לשון הפסוק זכריה א,טו), וְתֹאחֵז יָדִי אֶת מִדַּת הַמִּשְׁפָּט לְהַחֲזִיק בָּהּ לִנְקֹם נָקָם.
אָשִׁיב נָקָם וְגוֹמֵר – לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ בָּאַגָּדָה מִתּוֹךְ לְשׁוֹן הַמִּקְרָא, שֶׁאָמַר וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי: לֹא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, זוֹרֵק חֵץ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲשִׁיבוֹ; וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹרֵק חִצָּיו – וְיֵשׁ בְּיָדוֹ לַהֲשִׁיבָם, כְּאִלּוּ אוֹחֲזָן בְּיָדוֹ. שֶׁהֲרֵי בָּרָק הוּא חִצּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. וְהַמִּשְׁפָּט הַזֶּה – לְשׁוֹן פֻּרְעָנוּת הוּא (מכילתא שירה פרשה ד), בְּלַעַז יושטיצ"א [justice = ענישה].
מפרשי רש"י
[יז] דבר אחר ותאחז ידי את מדת המשפט וכו'. טעות סופר הוא, שהכל הוא פירוש אחד. וכך ראוי להיות; "ותאחז במשפט ידי" להניח מדת רחמים באויבי שהרעו לכם, כי "אני קצפתי מעט והם עזרו לרעה" (זכריה א', ט"ו), ותאחז ידי את מדת המשפט וכו', כלומר שאניח מדת רחמים, שלא אשתמש בה, ותאחז במדת המשפט לנקום נקם:
בד"ה אם שנותי כו' ופירש ברק למען כו' נראה מה שהביאו לידי דוחק זה משום שבספרו לא היה כתוב בפירש"י כמו למען היות לה ברק וחשב שמדברי רש"י בעצמו הוא אמנ' בספרי' שלנו נאמר כמו למען היות לה ברק והוא קרא ביחזקאל ורש"י מביא ראייה ממקרא זה דברק הוא לשון להב ודוק כנ"ל:
בא"ד ואל יקשה כו' נראה דלא היה גורס ברש"י ד"א ודוק כנ"ל:
- ^ כפי הנראה מילת־שעטנז, שמקורה מ־flanbre, flame ("להבה") ומ־splendour ("התנוצצות").