מלכים ב כתיב מסומן

מהדורות נוספות של מלכים ב: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא :: עם פירוש :: תצוגה: מסורתית :: עם סימון הפסוקים :: בשורות נפרדות

---

ומלאך יהוה דבר אל אליה התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך שמרון ודבר אלהם המבלי אין אלהים בישראל אתם הלכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון ולכן כה אמר יהוה המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות וילך אליה וישובו המלאכים אליו ויאמר אליהם מה זה שבתם ויאמרו אליו איש עלה לקראתנו ויאמר אלינו לכו שובו אל המלך אשר שלח אתכם ודברתם אליו כה אמר יהוה המבלי אין אלהים בישראל אתה שלח לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות וידבר אלהם מה משפט האיש אשר עלה לקראתכם וידבר אליכם את הדברים האלה ויאמרו אליו איש בעל שער ואזור עור אזור במתניו ויאמר אליה התשבי הוא וישלח אליו שר חמשים וחמשיו ויעל אליו והנה ישב על ראש ההר וידבר אליו איש האלהים המלך דבר רדה ויענה אליהו וידבר אל שר החמשים ואם איש אלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך ותרד אש מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו וישב וישלח אליו שר חמשים אחר וחמשיו ויען וידבר אליו איש האלהים כה אמר המלך מהרה רדה ויען אליה וידבר אליהם אם איש האלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך ותרד אש אלהים מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו וישב וישלח שר חמשים שלשים וחמשיו ויעל ויבא שר החמשים השלישי ויכרע על ברכיו לנגד אליהו ויתחנן אליו וידבר אליו איש האלהים תיקר נא נפשי ונפש עבדיך אלה חמשים בעיניך הנה ירדה אש מן השמים ותאכל את שני שרי החמשים הראשנים ואת חמשיהם ועתה תיקר נפשי בעיניך

וידבר מלאך יהוה אל אליהו רד אותו אל תירא מפניו ויקם וירד אותו אל המלך וידבר אליו כה אמר יהוה יען אשר שלחת מלאכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון המבלי אין אלהים בישראל לדרש בדברו לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות וימת כדבר יהוה אשר דבר אליהו וימלך יהורם תחתיו בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה כי לא היה לו בן

ויתר דברי אחזיהו אשר עשה הלוא המה כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל

ויהי בהעלות יהוה את אליהו בסערה השמים וילך אליהו ואלישע מן הגלגל ויאמר אליהו אל אלישע שב נא פה כי יהוה שלחני עד בית אל ויאמר אלישע חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך וירדו בית אל ויצאו בני הנביאים אשר בית אל אל אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום יהוה לקח את אדניך מעל ראשך ויאמר גם אני ידעתי החשו ויאמר לו אליהו אלישע שב נא פה כי יהוה שלחני יריחו ויאמר חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויבאו יריחו ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו אל אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום יהוה לקח את אדניך מעל ראשך ויאמר גם אני ידעתי החשו ויאמר לו אליהו שב נא פה כי יהוה שלחני הירדנה ויאמר חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך וילכו שניהם וחמשים איש מבני הנביאים הלכו ויעמדו מנגד מרחוק ושניהם עמדו על הירדן ויקח אליהו את אדרתו ויגלם ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעברו שניהם בחרבה ויהי כעברם ואליהו אמר אל אלישע שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ויאמר הקשית לשאול אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה ויהי המה הלכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרדו בין שניהם ויעל אליהו בסערה השמים ואלישע ראה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים וירם את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו וישב ויעמד על שפת הירדן ויקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו ויכה את המים ויאמר איה יהוה אלהי אליהו אף הוא ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעבר אלישע ויראהו בני הנביאים אשר ביריחו מנגד ויאמרו נחה רוח אליהו על אלישע ויבאו לקראתו וישתחוו לו ארצה ויאמרו אליו הנה נא יש את עבדיך חמשים אנשים בני חיל ילכו נא ויבקשו את אדניך פן נשאו רוח יהוה וישלכהו באחד ההרים או באחת הגיאות [הגאיות] ויאמר לא תשלחו ויפצרו בו עד בש ויאמר שלחו וישלחו חמשים איש ויבקשו שלשה ימים ולא מצאהו וישבו אליו והוא ישב ביריחו ויאמר אלהם הלוא אמרתי אליכם אל תלכו ויאמרו אנשי העיר אל אלישע הנה נא מושב העיר טוב כאשר אדני ראה והמים רעים והארץ משכלת ויאמר קחו לי צלחית חדשה ושימו שם מלח ויקחו אליו ויצא אל מוצא המים וישלך שם מלח ויאמר כה אמר יהוה רפאתי למים האלה לא יהיה משם עוד מות ומשכלת וירפו המים עד היום הזה כדבר אלישע אשר דבר

ויעל משם בית אל והוא עלה בדרך ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם יהוה ותצאנה שתים דבים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים וילך משם אל הר הכרמל ומשם שב שמרון

ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך שתים עשרה שנה ויעשה הרע בעיני יהוה רק לא כאביו וכאמו ויסר את מצבת הבעל אשר עשה אביו רק בחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל דבק לא סר ממנה

ומישע מלך מואב היה נקד והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר ויהי כמות אחאב ויפשע מלך מואב במלך ישראל ויצא המלך יהורם ביום ההוא משמרון ויפקד את כל ישראל וילך וישלח אל יהושפט מלך יהודה לאמר מלך מואב פשע בי התלך אתי אל מואב למלחמה ויאמר אעלה כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך ויאמר אי זה הדרך נעלה ויאמר דרך מדבר אדום וילך מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום ויסבו דרך שבעת ימים ולא היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם ויאמר מלך ישראל אהה כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה ונדרשה את יהוה מאותו ויען אחד מעבדי מלך ישראל ויאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו ויאמר יהושפט יש אותו דבר יהוה וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט ומלך אדום ויאמר אלישע אל מלך ישראל מה לי ולך לך אל נביאי אביך ואל נביאי אמך ויאמר לו מלך ישראל אל כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב ויאמר אלישע חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד יהוה ויאמר כה אמר יהוה עשה הנחל הזה גבים גבים כי כה אמר יהוה לא תראו רוח ולא תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם ונקל זאת בעיני יהוה ונתן את מואב בידכם והכיתם כל עיר מבצר וכל עיר מבחור וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתמו וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים ויהי בבקר כעלות המנחה והנה מים באים מדרך אדום ותמלא הארץ את המים וכל מואב שמעו כי עלו המלכים להלחם בם ויצעקו מכל חגר חגרה ומעלה ויעמדו על הגבול וישכימו בבקר והשמש זרחה על המים ויראו מואב מנגד את המים אדמים כדם ויאמרו דם זה החרב נחרבו המלכים ויכו איש את רעהו ועתה לשלל מואב ויבאו אל מחנה ישראל ויקמו ישראל ויכו את מואב וינסו מפניהם ויבו [ויכו] בה והכות את מואב והערים יהרסו וכל חלקה טובה ישליכו איש אבנו ומלאוה וכל מעין מים יסתמו וכל עץ טוב יפילו עד השאיר אבניה בקיר חרשת ויסבו הקלעים ויכוה וירא מלך מואב כי חזק ממנו המלחמה ויקח אותו שבע מאות איש שלף חרב להבקיע אל מלך אדום ולא יכלו ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה על החמה ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ

ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי [לך] בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי [שכניך] כלים רקים אל תמעיטי ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים אליה והיא מיצקת [מוצקת] ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי [נשיך] ואת בניכי [ובניך] תחיי בנותר

ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עבר עלינו תמיד נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה ויאמר אל גחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה ותעמד לפניו ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה ואישה זקן ויאמר קרא לה ויקרא לה ותעמד בפתח ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי [את] חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו וישאהו ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה ויאמר מדוע אתי [את] הלכתי [הלכת] אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך ותלך ותבוא אל איש האלהים אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו [כפיו] ויגהר עליו ויחם בשר הילד וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבוא אליו ויאמר שאי בנך ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא

ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד כי לא ידעו ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר

ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו כי כה אמר יהוה אכל והותר ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה

ונעמן שר צבא מלך ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים כי בו נתן יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל מצרע וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן ותאמר אל גברתה אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו ויבא ויגד לאדניו לאמר כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל ויאמר מלך ארם לך בא ואשלחה ספר אל מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים ויבא הספר אל מלך ישראל לאמר ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את נעמן עבדי ואספתו מצרעתו ויהי כקרא מלך ישראל את הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי ויהי כשמע אלישע איש האלהים כי קרע מלך ישראל את בגדיו וישלח אל המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא נא אלי וידע כי יש נביא בישראל ויבא נעמן בסוסו [בסוסיו] וברכבו ויעמד פתח הבית לאלישע וישלח אליו אלישע מלאך לאמר הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם יהוה אלהיו והניף ידו אל המקום ואסף המצרע הלא טוב אבנה [אמנה] ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל הלא ארחץ בהם וטהרתי ויפן וילך בחמה ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה ואף כי אמר אליך רחץ וטהר וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן ויטהר וישב אל איש האלהים הוא וכל מחנהו ויבא ויעמד לפניו ויאמר הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל ועתה קח נא ברכה מאת עבדך ויאמר חי יהוה אשר עמדתי לפניו אם אקח ויפצר בו לקחת וימאן ויאמר נעמן ולא יתן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה כי לוא יעשה עוד עבדך עלה וזבח לאלהים אחרים כי אם ליהוה לדבר הזה יסלח יהוה לעבדך בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן יסלח נא יהוה לעבדך בדבר הזה ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו כברת ארץ

ויאמר גיחזי נער אלישע איש האלהים הנה חשך אדני את נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר הביא חי יהוה כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה וירדף גיחזי אחרי נעמן ויראה נעמן רץ אחריו ויפל מעל המרכבה לקראתו ויאמר השלום ויאמר שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה נא להם ככר כסף ושתי חלפות בגדים ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל שני נעריו וישאו לפניו ויבא אל העפל ויקח מידם ויפקד בבית וישלח את האנשים וילכו והוא בא ויעמד אל אדניו ויאמר אליו אלישע מאן [מאין] גחזי ויאמר לא הלך עבדך אנה ואנה ויאמר אליו לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם ויצא מלפניו מצרע כשלג

ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו ישבים שם לפניך צר ממנו נלכה נא עד הירדן ונקחה משם איש קורה אחת ונעשה לנו שם מקום לשבת שם ויאמר לכו ויאמר האחד הואל נא ולך את עבדיך ויאמר אני אלך וילך אתם ויבאו הירדנה ויגזרו העצים ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים ויצעק ויאמר אהה אדני והוא שאול ויאמר איש האלהים אנה נפל ויראהו את המקום ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל ויאמר הרם לך וישלח ידו ויקחהו

ומלך ארם היה נלחם בישראל ויועץ אל עבדיו לאמר אל מקום פלני אלמני תחנתי וישלח איש האלהים אל מלך ישראל לאמר השמר מעבר המקום הזה כי שם ארם נחתים וישלח מלך ישראל אל המקום אשר אמר לו איש האלהים והזהירה [והזהירו] ונשמר שם לא אחת ולא שתים ויסער לב מלך ארם על הדבר הזה ויקרא אל עבדיו ויאמר אליהם הלוא תגידו לי מי משלנו אל מלך ישראל ויאמר אחד מעבדיו לוא אדני המלך כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר משכבך ויאמר לכו וראו איכה הוא ואשלח ואקחהו ויגד לו לאמר הנה בדתן וישלח שמה סוסים ורכב וחיל כבד ויבאו לילה ויקפו על העיר וישכם משרת איש האלהים לקום ויצא והנה חיל סובב את העיר וסוס ורכב ויאמר נערו אליו אהה אדני איכה נעשה ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם ויתפלל אלישע ויאמר יהוה פקח נא את עיניו ויראה ויפקח יהוה את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבת אלישע וירדו אליו ויתפלל אלישע אל יהוה ויאמר הך נא את הגוי הזה בסנורים ויכם בסנורים כדבר אלישע ויאמר אלהם אלישע לא זה הדרך ולא זה העיר לכו אחרי ואוליכה אתכם אל האיש אשר תבקשון וילך אותם שמרונה ויהי כבאם שמרון ויאמר אלישע יהוה פקח את עיני אלה ויראו ויפקח יהוה את עיניהם ויראו והנה בתוך שמרון ויאמר מלך ישראל אל אלישע כראתו אותם האכה אכה אבי ויאמר לא תכה האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה שים לחם ומים לפניהם ויאכלו וישתו וילכו אל אדניהם ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו וישלחם וילכו אל אדניהם ולא יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישראל

ויהי אחרי כן ויקבץ בן הדד מלך ארם את כל מחנהו ויעל ויצר על שמרון ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרייונים [דביונים] בחמשה כסף ויהי מלך ישראל עבר על החמה ואשה צעקה אליו לאמר הושיעה אדני המלך ויאמר אל יושעך יהוה מאין אושיעך המן הגרן או מן היקב ויאמר לה המלך מה לך ותאמר האשה הזאת אמרה אלי תני את בנך ונאכלנו היום ואת בני נאכל מחר ונבשל את בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את בנך ונאכלנו ותחבא את בנה ויהי כשמע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עבר על החמה וירא העם והנה השק על בשרו מבית ויאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסף אם יעמד ראש אלישע בן שפט עליו היום ואלישע ישב בביתו והזקנים ישבים אתו וישלח איש מלפניו בטרם יבא המלאך אליו והוא אמר אל הזקנים הראיתם כי שלח בן המרצח הזה להסיר את ראשי ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת הלוא קול רגלי אדניו אחריו עודנו מדבר עמם והנה המלאך ירד אליו ויאמר הנה זאת הרעה מאת יהוה מה אוחיל ליהוה עוד

ויאמר אלישע שמעו דבר יהוה כה אמר יהוה כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון ויען השליש אשר למלך נשען על ידו את איש האלהים ויאמר הנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנכה ראה בעיניך ומשם לא תאכל

וארבעה אנשים היו מצרעים פתח השער ויאמרו איש אל רעהו מה אנחנו ישבים פה עד מתנו אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם ואם ישבנו פה ומתנו ועתה לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחינו נחיה ואם ימיתנו ומתנו ויקומו בנשף לבוא אל מחנה ארם ויבאו עד קצה מחנה ארם והנה אין שם איש ואדני השמיע את מחנה ארם קול רכב קול סוס קול חיל גדול ויאמרו איש אל אחיו הנה שכר עלינו מלך ישראל את מלכי החתים ואת מלכי מצרים לבוא עלינו ויקומו וינוסו בנשף ויעזבו את אהליהם ואת סוסיהם ואת חמריהם המחנה כאשר היא וינסו אל נפשם ויבאו המצרעים האלה עד קצה המחנה ויבאו אל אהל אחד ויאכלו וישתו וישאו משם כסף וזהב ובגדים וילכו ויטמנו וישבו ויבאו אל אהל אחר וישאו משם וילכו ויטמנו ויאמרו איש אל רעהו לא כן אנחנו עשים היום הזה יום בשרה הוא ואנחנו מחשים וחכינו עד אור הבקר ומצאנו עוון ועתה לכו ונבאה ונגידה בית המלך ויבאו ויקראו אל שער העיר ויגידו להם לאמר באנו אל מחנה ארם והנה אין שם איש וקול אדם כי אם הסוס אסור והחמור אסור ואהלים כאשר המה ויקרא השערים ויגידו בית המלך פנימה ויקם המלך לילה ויאמר אל עבדיו אגידה נא לכם את אשר עשו לנו ארם ידעו כי רעבים אנחנו ויצאו מן המחנה להחבה בהשדה [בשדה] לאמר כי יצאו מן העיר ונתפשם חיים ואל העיר נבא ויען אחד מעבדיו ויאמר ויקחו נא חמשה מן הסוסים הנשארים אשר נשארו בה הנם ככל ההמון [המון] ישראל אשר נשארו בה הנם ככל המון ישראל אשר תמו ונשלחה ונראה ויקחו שני רכב סוסים וישלח המלך אחרי מחנה ארם לאמר לכו וראו וילכו אחריהם עד הירדן והנה כל הדרך מלאה בגדים וכלים אשר השליכו ארם בהחפזם [בחפזם] וישבו המלאכים ויגדו למלך ויצא העם ויבזו את מחנה ארם ויהי סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל כדבר יהוה והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער וירמסהו העם בשער וימת כאשר דבר איש האלהים אשר דבר ברדת המלך אליו ויהי כדבר איש האלהים אל המלך לאמר סאתים שערים בשקל וסאה סלת בשקל יהיה כעת מחר בשער שמרון ויען השליש את איש האלהים ויאמר והנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה כדבר הזה ויאמר הנך ראה בעיניך ומשם לא תאכל ויהי לו כן וירמסו אתו העם בשער וימת

ואלישע דבר אל האשה אשר החיה את בנה לאמר קומי ולכי אתי [את] וביתך וגורי באשר תגורי כי קרא יהוה לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים ותקם האשה ותעש כדבר איש האלהים ותלך היא וביתה ותגר בארץ פלשתים שבע שנים ויהי מקצה שבע שנים ותשב האשה מארץ פלשתים ותצא לצעק אל המלך אל ביתה ואל שדה והמלך מדבר אל גחזי נער איש האלהים לאמר ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע ויהי הוא מספר למלך את אשר החיה את המת והנה האשה אשר החיה את בנה צעקת אל המלך על ביתה ועל שדה ויאמר גחזי אדני המלך זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע וישאל המלך לאשה ותספר לו ויתן לה המלך סריס אחד לאמר השיב את כל אשר לה ואת כל תבואת השדה מיום עזבה את הארץ ועד עתה

ויבא אלישע דמשק ובן הדד מלך ארם חלה ויגד לו לאמר בא איש האלהים עד הנה ויאמר המלך אל חזהאל קח בידך מנחה ולך לקראת איש האלהים ודרשת את יהוה מאותו לאמר האחיה מחלי זה וילך חזאל לקראתו ויקח מנחה בידו וכל טוב דמשק משא ארבעים גמל ויבא ויעמד לפניו ויאמר בנך בן הדד מלך ארם שלחני אליך לאמר האחיה מחלי זה ויאמר אליו אלישע לך אמר לא [לו] חיה תחיה והראני יהוה כי מות ימות ויעמד את פניו וישם עד בש ויבך איש האלהים ויאמר חזאל מדוע אדני בכה ויאמר כי ידעתי את אשר תעשה לבני ישראל רעה מבצריהם תשלח באש ובחריהם בחרב תהרג ועלליהם תרטש והרתיהם תבקע ויאמר חזהאל כי מה עבדך הכלב כי יעשה הדבר הגדול הזה ויאמר אלישע הראני יהוה אתך מלך על ארם וילך מאת אלישע ויבא אל אדניו ויאמר לו מה אמר לך אלישע ויאמר אמר לי חיה תחיה ויהי ממחרת ויקח המכבר ויטבל במים ויפרש על פניו וימת וימלך חזהאל תחתיו

ובשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה מלך יהורם בן יהושפט מלך יהודה בן שלשים ושתים שנה היה במלכו ושמנה שנה [שנים] מלך בירושלם וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב כי בת אחאב היתה לו לאשה ויעש הרע בעיני יהוה ולא אבה יהוה להשחית את יהודה למען דוד עבדו כאשר אמר לו לתת לו ניר לבניו כל הימים בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימלכו עליהם מלך ויעבר יורם צעירה וכל הרכב עמו ויהי הוא קם לילה ויכה את אדום הסביב אליו ואת שרי הרכב וינס העם לאהליו ויפשע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה אז תפשע לבנה בעת ההיא ויתר דברי יורם וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה וישכב יורם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד וימלך אחזיהו בנו תחתיו

בשנת שתים עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך ישראל מלך אחזיהו בן יהורם מלך יהודה בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי מלך ישראל וילך בדרך בית אחאב ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב כי חתן בית אחאב הוא וילך את יורם בן אחאב למלחמה עם חזהאל מלך ארם ברמת גלעד ויכו ארמים את יורם וישב יורם המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים אשר יכהו ארמים ברמה בהלחמו את חזהאל מלך ארם ואחזיהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את יורם בן אחאב ביזרעאל כי חלה הוא

ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו חגר מתניך וקח פך השמן הזה בידך ולך רמת גלעד ובאת שמה וראה שם יהוא בן יהושפט בן נמשי ובאת והקמתו מתוך אחיו והביאת אתו חדר בחדר ולקחת פך השמן ויצקת על ראשו ואמרת כה אמר יהוה משחתיך למלך אל ישראל ופתחת הדלת ונסתה ולא תחכה וילך הנער הנער הנביא רמת גלעד ויבא והנה שרי החיל ישבים ויאמר דבר לי אליך השר ויאמר יהוא אל מי מכלנו ויאמר אליך השר ויקם ויבא הביתה ויצק השמן אל ראשו ויאמר לו כה אמר יהוה אלהי ישראל משחתיך למלך אל עם יהוה אל ישראל והכיתה את בית אחאב אדניך ונקמתי דמי עבדי הנביאים ודמי כל עבדי יהוה מיד איזבל ואבד כל בית אחאב והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל ונתתי את בית אחאב כבית ירבעם בן נבט וכבית בעשא בן אחיה ואת איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל ואין קבר ויפתח הדלת וינס ויהוא יצא אל עבדי אדניו ויאמר לו השלום מדוע בא המשגע הזה אליך ויאמר אליהם אתם ידעתם את האיש ואת שיחו ויאמרו שקר הגד נא לנו ויאמר כזאת וכזאת אמר אלי לאמר כה אמר יהוה משחתיך למלך אל ישראל וימהרו ויקחו איש בגדו וישימו תחתיו אל גרם המעלות ויתקעו בשופר ויאמרו מלך יהוא ויתקשר יהוא בן יהושפט בן נמשי אל יורם ויורם היה שמר ברמת גלעד הוא וכל ישראל מפני חזאל מלך ארם וישב יהורם המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים אשר יכהו ארמים בהלחמו את חזאל מלך ארם ויאמר יהוא אם יש נפשכם אל יצא פליט מן העיר ללכת לגיד [להגיד] ביזרעאל וירכב יהוא וילך יזרעאלה כי יורם שכב שמה ואחזיה מלך יהודה ירד לראות את יורם והצפה עמד על המגדל ביזרעאל וירא את שפעת יהוא בבאו ויאמר שפעת אני ראה ויאמר יהורם קח רכב ושלח לקראתם ויאמר השלום וילך רכב הסוס לקראתו ויאמר כה אמר המלך השלום ויאמר יהוא מה לך ולשלום סב אל אחרי ויגד הצפה לאמר בא המלאך עד הם ולא שב וישלח רכב סוס שני ויבא אלהם ויאמר כה אמר המלך שלום ויאמר יהוא מה לך ולשלום סב אל אחרי ויגד הצפה לאמר בא עד אליהם ולא שב והמנהג כמנהג יהוא בן נמשי כי בשגעון ינהג ויאמר יהורם אסר ויאסר רכבו ויצא יהורם מלך ישראל ואחזיהו מלך יהודה איש ברכבו ויצאו לקראת יהוא וימצאהו בחלקת נבות היזרעאלי ויהי כראות יהורם את יהוא ויאמר השלום יהוא ויאמר מה השלום עד זנוני איזבל אמך וכשפיה הרבים ויהפך יהורם ידיו וינס ויאמר אל אחזיהו מרמה אחזיה ויהוא מלא ידו בקשת ויך את יהורם בין זרעיו ויצא החצי מלבו ויכרע ברכבו ויאמר אל בדקר שלשה [שלשו] שא השלכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי כי זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו ויהוה נשא עליו את המשא הזה אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש נאם יהוה ושלמתי לך בחלקה הזאת נאם יהוה ועתה שא השלכהו בחלקה כדבר יהוה ואחזיה מלך יהודה ראה וינס דרך בית הגן וירדף אחריו יהוא ויאמר גם אתו הכהו אל המרכבה במעלה גור אשר את יבלעם וינס מגדו וימת שם וירכבו אתו עבדיו ירושלמה ויקברו אתו בקברתו עם אבתיו בעיר דוד

ובשנת אחת עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך אחזיה על יהודה ויבוא יהוא יזרעאלה ואיזבל שמעה ותשם בפוך עיניה ותיטב את ראשה ותשקף בעד החלון ויהוא בא בשער ותאמר השלום זמרי הרג אדניו וישא פניו אל החלון ויאמר מי אתי מי וישקיפו אליו שנים שלשה סריסים ויאמר שמטהו [שמטוה] וישמטוה ויז מדמה אל הקיר ואל הסוסים וירמסנה ויבא ויאכל וישת ויאמר פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא וילכו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים וכפות הידים וישבו ויגידו לו ויאמר דבר יהוה הוא אשר דבר ביד עבדו אליהו התשבי לאמר בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים את בשר איזבל והית [והיתה] נבלת איזבל כדמן על פני השדה בחלק יזרעאל אשר לא יאמרו זאת איזבל

ולאחאב שבעים בנים בשמרון ויכתב יהוא ספרים וישלח שמרון אל שרי יזרעאל הזקנים ואל האמנים אחאב לאמר ועתה כבא הספר הזה אליכם ואתכם בני אדניכם ואתכם הרכב והסוסים ועיר מבצר והנשק וראיתם הטוב והישר מבני אדניכם ושמתם על כסא אביו והלחמו על בית אדניכם ויראו מאד מאד ויאמרו הנה שני המלכים לא עמדו לפניו ואיך נעמד אנחנו וישלח אשר על הבית ואשר על העיר והזקנים והאמנים אל יהוא לאמר עבדיך אנחנו וכל אשר תאמר אלינו נעשה לא נמליך איש הטוב בעיניך עשה ויכתב אליהם ספר שנית לאמר אם לי אתם ולקלי אתם שמעים קחו את ראשי אנשי בני אדניכם ובאו אלי כעת מחר יזרעאלה ובני המלך שבעים איש את גדלי העיר מגדלים אותם ויהי כבא הספר אליהם ויקחו את בני המלך וישחטו שבעים איש וישימו את ראשיהם בדודים וישלחו אליו יזרעאלה ויבא המלאך ויגד לו לאמר הביאו ראשי בני המלך ויאמר שימו אתם שני צברים פתח השער עד הבקר ויהי בבקר ויצא ויעמד ויאמר אל כל העם צדקים אתם הנה אני קשרתי על אדני ואהרגהו ומי הכה את כל אלה דעו אפוא כי לא יפל מדבר יהוה ארצה אשר דבר יהוה על בית אחאב ויהוה עשה את אשר דבר ביד עבדו אליהו ויך יהוא את כל הנשארים לבית אחאב ביזרעאל וכל גדליו ומידעיו וכהניו עד בלתי השאיר לו שריד ויקם ויבא וילך שמרון הוא בית עקד הרעים בדרך ויהוא מצא את אחי אחזיהו מלך יהודה ויאמר מי אתם ויאמרו אחי אחזיהו אנחנו ונרד לשלום בני המלך ובני הגבירה ויאמר תפשום חיים ויתפשום חיים וישחטום אל בור בית עקד ארבעים ושנים איש ולא השאיר איש מהם

וילך משם וימצא את יהונדב בן רכב לקראתו ויברכהו ויאמר אליו היש את לבבך ישר כאשר לבבי עם לבבך ויאמר יהונדב יש ויש תנה את ידך ויתן ידו ויעלהו אליו אל המרכבה ויאמר לכה אתי וראה בקנאתי ליהוה וירכבו אתו ברכבו ויבא שמרון ויך את כל הנשארים לאחאב בשמרון עד השמידו כדבר יהוה אשר דבר אל אליהו

ויקבץ יהוא את כל העם ויאמר אלהם אחאב עבד את הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה ועתה כל נביאי הבעל כל עבדיו וכל כהניו קראו אלי איש אל יפקד כי זבח גדול לי לבעל כל אשר יפקד לא יחיה ויהוא עשה בעקבה למען האביד את עבדי הבעל ויאמר יהוא קדשו עצרה לבעל ויקראו וישלח יהוא בכל ישראל ויבאו כל עבדי הבעל ולא נשאר איש אשר לא בא ויבאו בית הבעל וימלא בית הבעל פה לפה ויאמר לאשר על המלתחה הוצא לבוש לכל עבדי הבעל ויצא להם המלבוש ויבא יהוא ויהונדב בן רכב בית הבעל ויאמר לעבדי הבעל חפשו וראו פן יש פה עמכם מעבדי יהוה כי אם עבדי הבעל לבדם ויבאו לעשות זבחים ועלות ויהוא שם לו בחוץ שמנים איש ויאמר האיש אשר ימלט מן האנשים אשר אני מביא על ידיכם נפשו תחת נפשו ויהי ככלתו לעשות העלה ויאמר יהוא לרצים ולשלשים באו הכום איש אל יצא ויכום לפי חרב וישלכו הרצים והשלשים וילכו עד עיר בית הבעל ויצאו את מצבות בית הבעל וישרפוה ויתצו את מצבת הבעל ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות [למוצאות] עד היום וישמד יהוא את הבעל מישראל רק חטאי ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל לא סר יהוא מאחריהם עגלי הזהב אשר בית אל ואשר בדן

ויאמר יהוה אל יהוא יען אשר הטיבת לעשות הישר בעיני ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל ויהוא לא שמר ללכת בתורת יהוה אלהי ישראל בכל לבבו לא סר מעל חטאות ירבעם אשר החטיא את ישראל בימים ההם החל יהוה לקצות בישראל ויכם חזאל בכל גבול ישראל מן הירדן מזרח השמש את כל ארץ הגלעד הגדי והראובני והמנשי מערער אשר על נחל ארנן והגלעד והבשן ויתר דברי יהוא וכל אשר עשה וכל גבורתו הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל וישכב יהוא עם אבתיו ויקברו אתו בשמרון וימלך יהואחז בנו תחתיו והימים אשר מלך יהוא על ישראל עשרים ושמנה שנה בשמרון

ועתליה אם אחזיהו וראתה [ראתה] כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן אחזיה ותגנב אתו מתוך בני המלך הממותתים [המומתים] אתו ואת מינקתו בחדר המטות ויסתרו אתו מפני עתליהו ולא הומת ויהי אתה בית יהוה מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על הארץ

ובשנה השביעית שלח יהוידע ויקח את שרי המאיות [המאות] לכרי ולרצים ויבא אתם אליו בית יהוה ויכרת להם ברית וישבע אתם בבית יהוה וירא אתם את בן המלך ויצום לאמר זה הדבר אשר תעשון השלשית מכם באי השבת ושמרי משמרת בית המלך והשלשית בשער סור והשלשית בשער אחר הרצים ושמרתם את משמרת הבית מסח ושתי הידות בכם כל יצאי השבת ושמרו את משמרת בית יהוה אל המלך והקפתם על המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל השדרות יומת והיו את המלך בצאתו ובבאו ויעשו שרי המאיות [המאות] ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יצאי השבת ויבאו אל יהוידע הכהן ויתן הכהן לשרי המאיות [המאות] את החנית ואת השלטים אשר למלך דוד אשר בבית יהוה ויעמדו הרצים איש וכליו בידו מכתף הבית הימנית עד כתף הבית השמאלית למזבח ולבית על המלך סביב ויוצא את בן המלך ויתן עליו את הנזר ואת העדות וימלכו אתו וימשחהו ויכו כף ויאמרו יחי המלך

ותשמע עתליה את קול הרצין העם ותבא אל העם בית יהוה ותרא והנה המלך עמד על העמוד כמשפט והשרים והחצצרות אל המלך וכל עם הארץ שמח ותקע בחצצרות ותקרע עתליה את בגדיה ותקרא קשר קשר

ויצו יהוידע הכהן את שרי המיאות [המאות] פקדי החיל ויאמר אליהם הוציאו אתה אל מבית לשדרת והבא אחריה המת בחרב כי אמר הכהן אל תומת בית יהוה וישמו לה ידים ותבוא דרך מבוא הסוסים בית המלך ותומת שם

ויכרת יהוידע את הברית בין יהוה ובין המלך ובין העם להיות לעם ליהוה ובין המלך ובין העם ויבאו כל עם הארץ בית הבעל ויתצהו את מזבחתו [מזבחתיו] ואת צלמיו שברו היטב ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות וישם הכהן פקדות על בית יהוה ויקח את שרי המאות ואת הכרי ואת הרצים ואת כל עם הארץ וירידו את המלך מבית יהוה ויבואו דרך שער הרצים בית המלך וישב על כסא המלכים וישמח כל עם הארץ והעיר שקטה ואת עתליהו המיתו בחרב בית מלך [המלך]

בן שבע שנים יהואש במלכו

בשנת שבע ליהוא מלך יהואש וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע ויעש יהואש הישר בעיני יהוה כל ימיו אשר הורהו יהוידע הכהן רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות ויאמר יהואש אל הכהנים כל כסף הקדשים אשר יובא בית יהוה כסף עובר איש כסף נפשות ערכו כל כסף אשר יעלה על לב איש להביא בית יהוה יקחו להם הכהנים איש מאת מכרו והם יחזקו את בדק הבית לכל אשר ימצא שם בדק

ויהי בשנת עשרים ושלש שנה למלך יהואש לא חזקו הכהנים את בדק הבית ויקרא המלך יהואש ליהוידע הכהן ולכהנים ויאמר אלהם מדוע אינכם מחזקים את בדק הבית ועתה אל תקחו כסף מאת מכריכם כי לבדק הבית תתנהו ויאתו הכהנים לבלתי קחת כסף מאת העם ולבלתי חזק את בדק הבית ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חר בדלתו ויתן אתו אצל המזבח בימין [מימין] בבוא איש בית יהוה ונתנו שמה הכהנים שמרי הסף את כל הכסף המובא בית יהוה ויהי כראותם כי רב הכסף בארון ויעל ספר המלך והכהן הגדול ויצרו וימנו את הכסף הנמצא בית יהוה ונתנו את הכסף המתכן על יד [ידי] עשי המלאכה הפקדים [המפקדים] בית יהוה ויוציאהו לחרשי העץ ולבנים העשים בית יהוה ולגדרים ולחצבי האבן ולקנות עצים ואבני מחצב לחזק את בדק בית יהוה ולכל אשר יצא על הבית לחזקה אך לא יעשה בית יהוה ספות כסף מזמרות מזרקות חצצרות כל כלי זהב וכלי כסף מן הכסף המובא בית יהוה כי לעשי המלאכה יתנהו וחזקו בו את בית יהוה ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעשי המלאכה כי באמנה הם עשים כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית יהוה לכהנים יהיו {{}} {{|מלכים ב|יב|יח}} {{|יב יח}} {{|מלכים ב|יב|יט}} {{|יב יט}} {{|מלכים ב|יב|כ}} {{|יב כ}} {{|מלכים ב|יב|כא}} {{|יב כא}} {{|מלכים ב|יב|כב}} {{|יב כב}} {{}} {{|מלכים ב|יג}} {{|מלכים ב|יג|א}} {{|יג א}} {{|מלכים ב|יג|ב}} {{|יג ב}} {{|מלכים ב|יג|ג}} {{|יג ג}} {{|מלכים ב|יג|ד}} {{|יג ד}} {{|מלכים ב|יג|ה}} {{|יג ה}} {{|מלכים ב|יג|ו}} {{|יג ו}} {{|מלכים ב|יג|ז}} {{|יג ז}} {{|מלכים ב|יג|ח}} {{|יג ח}} {{|מלכים ב|יג|ט}} {{|יג ט}} {{}} {{|מלכים ב|יג|י}} {{|יג י}} {{|מלכים ב|יג|יא}} {{|יג יא}} {{|מלכים ב|יג|יב}} {{|יג יב}} {{|מלכים ב|יג|יג}} {{|יג יג}} {{}} {{|מלכים ב|יג|יד}} {{|יג יד}} {{|מלכים ב|יג|טו}} {{|יג טו}} {{|מלכים ב|יג|טז}} {{|יג טז}} {{|מלכים ב|יג|יז}} {{|יג יז}} {{|מלכים ב|יג|יח}} {{|יג יח}} {{|מלכים ב|יג|יט}} {{|יג יט}} {{}} {{|מלכים ב|יג|כ}} {{|יג כ}} {{|מלכים ב|יג|כא}} {{|יג כא}} {{}} {{|מלכים ב|יג|כב}} {{|יג כב}} {{|מלכים ב|יג|כג}} {{|יג כג}} {{|מלכים ב|יג|כד}} {{|יג כד}} {{|מלכים ב|יג|כה}} {{|יג כה}} {{}} {{|מלכים ב|יד}} {{|מלכים ב|יד|א}} {{|יד א}} {{|מלכים ב|יד|ב}} {{|יד ב}} {{|מלכים ב|יד|ג}} {{|יד ג}} {{|מלכים ב|יד|ד}} {{|יד ד}} {{|מלכים ב|יד|ה}} {{|יד ה}} {{|מלכים ב|יד|ו}} {{|יד ו}} {{|מלכים ב|יד|ז}} {{|יד ז}} {{}} {{|מלכים ב|יד|ח}} {{|יד ח}} {{|מלכים ב|יד|ט}} {{|יד ט}} {{|מלכים ב|יד|י}} {{|יד י}} {{|מלכים ב|יד|יא}} {{|יד יא}} {{|מלכים ב|יד|יב}} {{|יד יב}} {{|מלכים ב|יד|יג}} {{|יד יג}} {{|מלכים ב|יד|יד}} {{|יד יד}} {{|מלכים ב|יד|טו}} {{|יד טו}} {{|מלכים ב|יד|טז}} {{|יד טז}} {{}} {{|מלכים ב|יד|יז}} {{|יד יז}} {{|מלכים ב|יד|יח}} {{|יד יח}} {{|מלכים ב|יד|יט}} {{|יד יט}} {{|מלכים ב|יד|כ}} {{|יד כ}} {{|מלכים ב|יד|כא}} {{|יד כא}} {{|מלכים ב|יד|כב}} {{|יד כב}} {{}} {{|מלכים ב|יד|כג}} {{|יד כג}} {{|מלכים ב|יד|כד}} {{|יד כד}} {{|מלכים ב|יד|כה}} {{|יד כה}} {{|מלכים ב|יד|כו}} {{|יד כו}} {{|מלכים ב|יד|כז}} {{|יד כז}} {{|מלכים ב|יד|כח}} {{|יד כח}} {{|מלכים ב|יד|כט}} {{|יד כט}} {{}} {{|מלכים ב|טו}} {{|מלכים ב|טו|א}} {{|טו א}} {{|מלכים ב|טו|ב}} {{|טו ב}} {{|מלכים ב|טו|ג}} {{|טו ג}} {{|מלכים ב|טו|ד}} {{|טו ד}} {{|מלכים ב|טו|ה}} {{|טו ה}} {{|מלכים ב|טו|ו}} {{|טו ו}} {{|מלכים ב|טו|ז}} {{|טו ז}} {{}} {{|מלכים ב|טו|ח}} {{|טו ח}} {{|מלכים ב|טו|ט}} {{|טו ט}} {{|מלכים ב|טו|י}} {{|טו י}} {{|מלכים ב|טו|יא}} {{|טו יא}} {{|מלכים ב|טו|יב}} {{|טו יב}} {{}} {{|מלכים ב|טו|יג}} {{|טו יג}} {{|מלכים ב|טו|יד}} {{|טו יד}} {{|מלכים ב|טו|טו}} {{|טו טו}} {{}} {{|מלכים ב|טו|טז}} {{|טו טז}} {{}} {{|מלכים ב|טו|יז}} {{|טו יז}} {{|מלכים ב|טו|יח}} {{|טו יח}} {{|מלכים ב|טו|יט}} {{|טו יט}} {{|מלכים ב|טו|כ}} {{|טו כ}} {{|מלכים ב|טו|כא}} {{|טו כא}} {{|מלכים ב|טו|כב}} {{|טו כב}} {{}} {{|מלכים ב|טו|כג}} {{|טו כג}} {{|מלכים ב|טו|כד}} {{|טו כד}} {{|מלכים ב|טו|כה}} {{|טו כה}} {{|מלכים ב|טו|כו}} {{|טו כו}} {{}} {{|מלכים ב|טו|כז}} {{|טו כז}} {{|מלכים ב|טו|כח}} {{|טו כח}} {{|מלכים ב|טו|כט}} {{|טו כט}} {{|מלכים ב|טו|ל}} {{|טו ל}} {{|מלכים ב|טו|לא}} {{|טו לא}} {{}} {{|מלכים ב|טו|לב}} {{|טו לב}} {{|מלכים ב|טו|לג}} {{|טו לג}} {{|מלכים ב|טו|לד}} {{|טו לד}} {{|מלכים ב|טו|לה}} {{|טו לה}} {{|מלכים ב|טו|לו}} {{|טו לו}} {{|מלכים ב|טו|לז}} {{|טו לז}} {{|מלכים ב|טו|לח}} {{|טו לח}} {{}} {{|מלכים ב|טז}} {{|מלכים ב|טז|א}} {{|טז א}} {{|מלכים ב|טז|ב}} {{|טז ב}} {{|מלכים ב|טז|ג}} {{|טז ג}} {{|מלכים ב|טז|ד}} {{|טז ד}} {{|מלכים ב|טז|ה}} {{|טז ה}} {{|מלכים ב|טז|ו}} {{|טז ו}} {{}} {{|מלכים ב|טז|ז}} {{|טז ז}} {{|מלכים ב|טז|ח}} {{|טז ח}} {{|מלכים ב|טז|ט}} {{|טז ט}} {{|מלכים ב|טז|י}} {{|טז י}} {{|מלכים ב|טז|יא}} {{|טז יא}} {{|מלכים ב|טז|יב}} {{|טז יב}} {{|מלכים ב|טז|יג}} {{|טז יג}} {{|מלכים ב|טז|יד}} {{|טז יד}} {{|מלכים ב|טז|טו}} {{|טז טו}} {{|מלכים ב|טז|טז}} {{|טז טז}} {{|מלכים ב|טז|יז}} {{|טז יז}} {{|מלכים ב|טז|יח}} {{|טז יח}} {{|מלכים ב|טז|יט}} {{|טז יט}} {{|מלכים ב|טז|כ}} {{|טז כ}} {{}} {{|מלכים ב|יז}} {{|מלכים ב|יז|א}} {{|יז א}} {{|מלכים ב|יז|ב}} {{|יז ב}} {{|מלכים ב|יז|ג}} {{|יז ג}} {{|מלכים ב|יז|ד}} {{|יז ד}} {{|מלכים ב|יז|ה}} {{|יז ה}} {{|מלכים ב|יז|ו}} {{|יז ו}} {{}} {{|מלכים ב|יז|ז}} {{|יז ז}} {{|מלכים ב|יז|ח}} {{|יז ח}} {{|מלכים ב|יז|ט}} {{|יז ט}} {{|מלכים ב|יז|י}} {{|יז י}} {{|מלכים ב|יז|יא}} {{|יז יא}} {{|מלכים ב|יז|יב}} {{|יז יב}} {{|מלכים ב|יז|יג}} {{|יז יג}} {{|מלכים ב|יז|יד}} {{|יז יד}} {{|מלכים ב|יז|טו}} {{|יז טו}} {{|מלכים ב|יז|טז}} {{|יז טז}} {{|מלכים ב|יז|יז}} {{|יז יז}} {{|מלכים ב|יז|יח}} {{|יז יח}} {{|מלכים ב|יז|יט}} {{|יז יט}} {{|מלכים ב|יז|כ}} {{|יז כ}} {{|מלכים ב|יז|כא}} {{|יז כא}} {{|מלכים ב|יז|כב}} {{|יז כב}} {{|מלכים ב|יז|כג}} {{|יז כג}} {{}} {{|מלכים ב|יז|כד}} {{|יז כד}} {{|מלכים ב|יז|כה}} {{|יז כה}} {{|מלכים ב|יז|כו}} {{|יז כו}} {{|מלכים ב|יז|כז}} {{|יז כז}} {{|מלכים ב|יז|כח}} {{|יז כח}} {{|מלכים ב|יז|כט}} {{|יז כט}} {{|מלכים ב|יז|ל}} {{|יז ל}} {{|מלכים ב|יז|לא}} {{|יז לא}} {{|מלכים ב|יז|לב}} {{|יז לב}} {{|מלכים ב|יז|לג}} {{|יז לג}} {{|מלכים ב|יז|לד}} {{|יז לד}} {{|מלכים ב|יז|לה}} {{|יז לה}} {{|מלכים ב|יז|לו}} {{|יז לו}} {{|מלכים ב|יז|לז}} {{|יז לז}} {{|מלכים ב|יז|לח}} {{|יז לח}} {{|מלכים ב|יז|לט}} {{|יז לט}} {{|מלכים ב|יז|מ}} {{|יז מ}} {{|מלכים ב|יז|מא}} {{|יז מא}} {{}} {{|מלכים ב|יח}} {{|מלכים ב|יח|א}} {{|יח א}} {{|מלכים ב|יח|ב}} {{|יח ב}} {{|מלכים ב|יח|ג}} {{|יח ג}} {{|מלכים ב|יח|ד}} {{|יח ד}} {{|מלכים ב|יח|ה}} {{|יח ה}} {{|מלכים ב|יח|ו}} {{|יח ו}} {{|מלכים ב|יח|ז}} {{|יח ז}} {{|מלכים ב|יח|ח}} {{|יח ח}} {{}} {{|מלכים ב|יח|ט}} {{|יח ט}} {{|מלכים ב|יח|י}} {{|יח י}} {{|מלכים ב|יח|יא}} {{|יח יא}} {{|מלכים ב|יח|יב}} {{|יח יב}} {{}} {{|מלכים ב|יח|יג}} {{|יח יג}} {{|מלכים ב|יח|יד}} {{|יח יד}} {{|מלכים ב|יח|טו}} {{|יח טו}} {{|מלכים ב|יח|טז}} {{|יח טז}} {{}} {{|מלכים ב|יח|יז}} {{|יח יז}} {{|מלכים ב|יח|יח}} {{|יח יח}} {{|מלכים ב|יח|יט}} {{|יח יט}} {{|מלכים ב|יח|כ}} {{|יח כ}} {{|מלכים ב|יח|כא}} {{|יח כא}} {{|מלכים ב|יח|כב}} {{|יח כב}} {{|מלכים ב|יח|כג}} {{|יח כג}} {{|מלכים ב|יח|כד}} {{|יח כד}} {{|מלכים ב|יח|כה}} {{|יח כה}} {{|מלכים ב|יח|כו}} {{|יח כו}} {{|מלכים ב|יח|כז}} {{|יח כז}} {{|מלכים ב|יח|כח}} {{|יח כח}} {{|מלכים ב|יח|כט}} {{|יח כט}} {{|מלכים ב|יח|ל}} {{|יח ל}} {{|מלכים ב|יח|לא}} {{|יח לא}} {{|מלכים ב|יח|לב}} {{|יח לב}} {{|מלכים ב|יח|לג}} {{|יח לג}} {{|מלכים ב|יח|לד}} {{|יח לד}} {{|מלכים ב|יח|לה}} {{|יח לה}} {{|מלכים ב|יח|לו}} {{|יח לו}} {{|מלכים ב|יח|לז}} {{|יח לז}} {{|מלכים ב|יט}} {{|מלכים ב|יט|א}} {{|יט א}} {{|מלכים ב|יט|ב}} {{|יט ב}} {{|מלכים ב|יט|ג}} {{|יט ג}} {{|מלכים ב|יט|ד}} {{|יט ד}} {{|מלכים ב|יט|ה}} {{|יט ה}} {{|מלכים ב|יט|ו}} {{|יט ו}} {{|מלכים ב|יט|ז}} {{|יט ז}} {{|מלכים ב|יט|ח}} {{|יט ח}} {{|מלכים ב|יט|ט}} {{|יט ט}} {{|מלכים ב|יט|י}} {{|יט י}} {{|מלכים ב|יט|יא}} {{|יט יא}} {{|מלכים ב|יט|יב}} {{|יט יב}} {{|מלכים ב|יט|יג}} {{|יט יג}} {{|מלכים ב|יט|יד}} {{|יט יד}} {{}} {{|מלכים ב|יט|טו}} {{|יט טו}} {{|מלכים ב|יט|טז}} {{|יט טז}} {{|מלכים ב|יט|יז}} {{|יט יז}} {{|מלכים ב|יט|יח}} {{|יט יח}} {{|מלכים ב|יט|יט}} {{|יט יט}} {{}} {{|מלכים ב|יט|כ}} {{|יט כ}} {{|מלכים ב|יט|כא}} {{|יט כא}} {{|מלכים ב|יט|כב}} {{|יט כב}} {{|מלכים ב|יט|כג}} {{|יט כג}} {{|מלכים ב|יט|כד}} {{|יט כד}} {{|מלכים ב|יט|כה}} {{|יט כה}} {{|מלכים ב|יט|כו}} {{|יט כו}} {{|מלכים ב|יט|כז}} {{|יט כז}} {{|מלכים ב|יט|כח}} {{|יט כח}} {{|מלכים ב|יט|כט}} {{|יט כט}} {{|מלכים ב|יט|ל}} {{|יט ל}} {{|מלכים ב|יט|לא}} {{|יט לא}} {{}} {{|מלכים ב|יט|לב}} {{|יט לב}} {{|מלכים ב|יט|לג}} {{|יט לג}} {{|מלכים ב|יט|לד}} {{|יט לד}} {{|מלכים ב|יט|לה}} {{|יט לה}} {{|מלכים ב|יט|לו}} {{|יט לו}} {{|מלכים ב|יט|לז}} {{|יט לז}} {{}} {{|מלכים ב|כ}} {{|מלכים ב|כ|א}} {{|כ א}} {{|מלכים ב|כ|ב}} {{|כ ב}} {{|מלכים ב|כ|ג}} {{|כ ג}} {{}} {{|מלכים ב|כ|ד}} {{|כ ד}} {{|מלכים ב|כ|ה}} {{|כ ה}} {{|מלכים ב|כ|ו}} {{|כ ו}} {{|מלכים ב|כ|ז}} {{|כ ז}} {{|מלכים ב|כ|ח}} {{|כ ח}} {{|מלכים ב|כ|ט}} {{|כ ט}} {{|מלכים ב|כ|י}} {{|כ י}} {{|מלכים ב|כ|יא}} {{|כ יא}} {{}} {{|מלכים ב|כ|יב}} {{|כ יב}} {{|מלכים ב|כ|יג}} {{|כ יג}} {{|מלכים ב|כ|יד}} {{|כ יד}} {{|מלכים ב|כ|טו}} {{|כ טו}} {{|מלכים ב|כ|טז}} {{|כ טז}} {{|מלכים ב|כ|יז}} {{|כ יז}} {{|מלכים ב|כ|יח}} {{|כ יח}} {{|מלכים ב|כ|יט}} {{|כ יט}} {{|מלכים ב|כ|כ}} {{|כ כ}} {{|מלכים ב|כ|כא}} {{|כ כא}} {{}} {{|מלכים ב|כא}} {{|מלכים ב|כא|א}} {{|כא א}} {{|מלכים ב|כא|ב}} {{|כא ב}} {{|מלכים ב|כא|ג}} {{|כא ג}} {{|מלכים ב|כא|ד}} {{|כא ד}} {{|מלכים ב|כא|ה}} {{|כא ה}} {{|מלכים ב|כא|ו}} {{|כא ו}} {{|מלכים ב|כא|ז}} {{|כא ז}} {{|מלכים ב|כא|ח}} {{|כא ח}} {{|מלכים ב|כא|ט}} {{|כא ט}} {{|מלכים ב|כא|י}} {{|כא י}} {{|מלכים ב|כא|יא}} {{|כא יא}} {{}} {{|מלכים ב|כא|יב}} {{|כא יב}} {{|מלכים ב|כא|יג}} {{|כא יג}} {{|מלכים ב|כא|יד}} {{|כא יד}} {{|מלכים ב|כא|טו}} {{|כא טו}} {{|מלכים ב|כא|טז}} {{|כא טז}} {{|מלכים ב|כא|יז}} {{|כא יז}} {{|מלכים ב|כא|יח}} {{|כא יח}} {{}} {{|מלכים ב|כא|יט}} {{|כא יט}} {{|מלכים ב|כא|כ}} {{|כא כ}} {{|מלכים ב|כא|כא}} {{|כא כא}} {{|מלכים ב|כא|כב}} {{|כא כב}} {{|מלכים ב|כא|כג}} {{|כא כג}} {{|מלכים ב|כא|כד}} {{|כא כד}} {{|מלכים ב|כא|כה}} {{|כא כה}} {{|מלכים ב|כא|כו}} {{|כא כו}} {{}} {{|מלכים ב|כב}} {{|מלכים ב|כב|א}} {{|כב א}} {{|מלכים ב|כב|ב}} {{|כב ב}} {{}} {{|מלכים ב|כב|ג}} {{|כב ג}} {{|מלכים ב|כב|ד}} {{|כב ד}} {{|מלכים ב|כב|ה}} {{|כב ה}} {{|מלכים ב|כב|ו}} {{|כב ו}} {{|מלכים ב|כב|ז}} {{|כב ז}} {{|מלכים ב|כב|ח}} {{|כב ח}} {{|מלכים ב|כב|ט}} {{|כב ט}} {{|מלכים ב|כב|י}} {{|כב י}} {{|מלכים ב|כב|יא}} {{|כב יא}} {{|מלכים ב|כב|יב}} {{|כב יב}} {{|מלכים ב|כב|יג}} {{|כב יג}} {{|מלכים ב|כב|יד}} {{|כב יד}} {{|מלכים ב|כב|טו}} {{|כב טו}} {{|מלכים ב|כב|טז}} {{|כב טז}} {{|מלכים ב|כב|יז}} {{|כב יז}} {{|מלכים ב|כב|יח}} {{|כב יח}} {{|מלכים ב|כב|יט}} {{|כב יט}} {{|מלכים ב|כב|כ}} {{|כב כ}} {{|מלכים ב|כג}} {{|מלכים ב|כג|א}} {{|כג א}} {{|מלכים ב|כג|ב}} {{|כג ב}} {{|מלכים ב|כג|ג}} {{|כג ג}} {{|מלכים ב|כג|ד}} {{|כג ד}} {{|מלכים ב|כג|ה}} {{|כג ה}} {{|מלכים ב|כג|ו}} {{|כג ו}} {{|מלכים ב|כג|ז}} {{|כג ז}} {{|מלכים ב|כג|ח}} {{|כג ח}} {{|מלכים ב|כג|ט}} {{|כג ט}} {{|מלכים ב|כג|י}} {{|כג י}} {{|מלכים ב|כג|יא}} {{|כג יא}} {{|מלכים ב|כג|יב}} {{|כג יב}} {{|מלכים ב|כג|יג}} {{|כג יג}} {{|מלכים ב|כג|יד}} {{|כג יד}} {{|מלכים ב|כג|טו}} {{|כג טו}} {{|מלכים ב|כג|טז}} {{|כג טז}} {{|מלכים ב|כג|יז}} {{|כג יז}} {{|מלכים ב|כג|יח}} {{|כג יח}} {{|מלכים ב|כג|יט}} {{|כג יט}} {{|מלכים ב|כג|כ}} {{|כג כ}} {{|מלכים ב|כג|כא}} {{|כג כא}} {{|מלכים ב|כג|כב}} {{|כג כב}} {{|מלכים ב|כג|כג}} {{|כג כג}} {{|מלכים ב|כג|כד}} {{|כג כד}} {{|מלכים ב|כג|כה}} {{|כג כה}} {{|מלכים ב|כג|כו}} {{|כג כו}} {{|מלכים ב|כג|כז}} {{|כג כז}} {{|מלכים ב|כג|כח}} {{|כג כח}} {{|מלכים ב|כג|כט}} {{|כג כט}} {{|מלכים ב|כג|ל}} {{|כג ל}} {{}} {{|מלכים ב|כג|לא}} {{|כג לא}} {{|מלכים ב|כג|לב}} {{|כג לב}} {{|מלכים ב|כג|לג}} {{|כג לג}} {{|מלכים ב|כג|לד}} {{|כג לד}} {{|מלכים ב|כג|לה}} {{|כג לה}} {{}} {{|מלכים ב|כג|לו}} {{|כג לו}} {{|מלכים ב|כג|לז}} {{|כג לז}} {{|מלכים ב|כד}} {{|מלכים ב|כד|א}} {{|כד א}} {{|מלכים ב|כד|ב}} {{|כד ב}} {{|מלכים ב|כד|ג}} {{|כד ג}} {{|מלכים ב|כד|ד}} {{|כד ד}} {{|מלכים ב|כד|ה}} {{|כד ה}} {{|מלכים ב|כד|ו}} {{|כד ו}} {{|מלכים ב|כד|ז}} {{|כד ז}} {{}} {{|מלכים ב|כד|ח}} {{|כד ח}} {{|מלכים ב|כד|ט}} {{|כד ט}} {{|מלכים ב|כד|י}} {{|כד י}} {{|מלכים ב|כד|יא}} {{|כד יא}} {{|מלכים ב|כד|יב}} {{|כד יב}} {{|מלכים ב|כד|יג}} {{|כד יג}} {{|מלכים ב|כד|יד}} {{|כד יד}} {{|מלכים ב|כד|טו}} {{|כד טו}} {{|מלכים ב|כד|טז}} {{|כד טז}} {{|מלכים ב|כד|יז}} {{|כד יז}} {{}} {{|מלכים ב|כד|יח}} {{|כד יח}} {{|מלכים ב|כד|יט}} {{|כד יט}} {{|מלכים ב|כד|כ}} {{|כד כ}} {{}} {{|מלכים ב|כה}} {{|מלכים ב|כה|א}} {{|כה א}} {{|מלכים ב|כה|ב}} {{|כה ב}} {{|מלכים ב|כה|ג}} {{|כה ג}} {{|מלכים ב|כה|ד}} {{|כה ד}} {{|מלכים ב|כה|ה}} {{|כה ה}} {{|מלכים ב|כה|ו}} {{|כה ו}} {{|מלכים ב|כה|ז}} {{|כה ז}} {{}} {{|מלכים ב|כה|ח}} {{|כה ח}} {{|מלכים ב|כה|ט}} {{|כה ט}} {{|מלכים ב|כה|י}} {{|כה י}} {{|מלכים ב|כה|יא}} {{|כה יא}} {{|מלכים ב|כה|יב}} {{|כה יב}} {{|מלכים ב|כה|יג}} {{|כה יג}} {{|מלכים ב|כה|יד}} {{|כה יד}} {{|מלכים ב|כה|טו}} {{|כה טו}} {{|מלכים ב|כה|טז}} {{|כה טז}} {{|מלכים ב|כה|יז}} {{|כה יז}} {{|מלכים ב|כה|יח}} {{|כה יח}} {{|מלכים ב|כה|יט}} {{|כה יט}} {{|מלכים ב|כה|כ}} {{|כה כ}} {{|מלכים ב|כה|כא}} {{|כה כא}} {{|מלכים ב|כה|כב}} {{|כה כב}} {{}} {{|מלכים ב|כה|כג}} {{|כה כג}} {{|מלכים ב|כה|כד}} {{|כה כד}} {{}} {{|מלכים ב|כה|כה}} {{|כה כה}} {{|מלכים ב|כה|כו}} {{|כה כו}} {{}} {{|מלכים ב|כה|כז}} {{|כה כז}} {{|מלכים ב|כה|כח}} {{|כה כח}} {{|מלכים ב|כה|כט}} {{|כה כט}} {{|מלכים ב|כה|ל}} {{|כה ל}} {{|מלכים ב}}