המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער
"לא תברכנו" - לא תשאל לשלום וכל זה שלא ירבה דברים וישאלהו להיכן אתה הולך והוא אומר להחיות את המת ואין זה כבוד הנס להתהלל בו מי שבא על ידו והוא לא עשה כן אלא לכל השואלו הוא אומר רבי שלחני להחיות את המת (תנחומא בשלח כו ירושלמי סנהדרין י ב)
השאלות (כט) אם חשב אלישע שגם גיחזי יחייהו בקל ע"י שימת המשענת איך לא נעשה כדבריו? ואיך הצטרך הוא עצמו
לשכב על הילד ולשום פיו על פיו?:
"וקח משענתי בידך". אלישע חשב תחלה שהיה רק עילוף (כי ה' לא הודיע בנבואה כנ"ל), ובזה היה די שימת המשענת וע"י שלוחו, וצוהו שלא ידבר עם שום אדם שלא להפסיק הכח שנתן אלישע בידו להיות במקומו ולפעול כמוהו. וקראו בשם נער שמורה שהשפיע עליו כח ועצמה שיתעוררו כחותיו, שזה גדר שם נער. ולכן אמר לו גחזי "לא הקיץ הנער", כי לפי דעתו היה רק תרדמה ועילוף וצריך שיקיץ משנתו: