קטגוריה:מלכים ב ט לד
נוסח המקרא
ויבא ויאכל וישת ויאמר פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא
וַיָּבֹא וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיֹּאמֶר פִּקְדוּ נָא אֶת הָאֲרוּרָה הַזֹּאת וְקִבְרוּהָ כִּי בַת מֶלֶךְ הִיא.
וַיָּבֹ֖א וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֑שְׁתְּ וַיֹּ֗אמֶר פִּקְדוּ־נָ֞א אֶת־הָאֲרוּרָ֤ה הַזֹּאת֙ וְקִבְר֔וּהָ כִּ֥י בַת־מֶ֖לֶךְ הִֽיא׃
וַ/יָּבֹ֖א וַ/יֹּ֣אכַל וַ/יֵּ֑שְׁתְּ וַ/יֹּ֗אמֶר פִּקְדוּ־נָ֞א אֶת־הָ/אֲרוּרָ֤ה הַ/זֹּאת֙ וְ/קִבְר֔וּ/הָ כִּ֥י בַת־מֶ֖לֶךְ הִֽיא׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
- פרשנות מודרנית:
פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא
אחרי שיהוא הרג את איזבל, אשת אחאב, הוא ציווה לקבור אותה:
(מלכים ב ט לד): "ויבא ויאכל וישת, ויאמר: 'פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה, כי בת מלך היא'"
היא אמנם ארורה ורשעה, אך בכל זאת יש לחלוק לה כבוד של בת מלך [היא היתה בתו של מלך צידון (ראו מלכים א טז לא)], ולקבור אותה.
רמז
הרמ"א היה נשוי לבתו של הגאון ר' שלום שכנא. כשנפטרה אשתו, נשא עליה את ההספד הבא:
פקדו נא את הארורה הזאת - את האדמה הארורה הזאת (כמו שכתוב בבראשית ג יז: "ארורה האדמה בעבורך").
וקברוה - קברו בה את אשתי; כבוד גדול הוא לאדמה שאשתי קבורה בה,
כי בת מלך היא - כי אשתי היא בת של אדם שחשוב כמו מלך.
מספרים שכאשר הציעו לר' שלום שכנא לתת לרמ"א את בתו השניה, אמר: 'מי שיכול לשאת הספד כל-כך מבריק על אשתו - איני רוצה לתת לו את בתי...' (ע"פ ר' יהודה גרינשפן, "חיוכה של תורה" פרשת חיי-שרה) .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "מלכים ב ט לד"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.