קטגוריה:מלכים א יט ד
והוא הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם
אחת [אחד] וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה יהוה קח נפשי כי לא טוב אנכי מאבתי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְהוּא הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם
אחת [אֶחָד] וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְהוָה קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְהֽוּא־הָלַ֤ךְ בַּמִּדְבָּר֙ דֶּ֣רֶךְ י֔וֹם וַיָּבֹ֕א וַיֵּ֕שֶׁב תַּ֖חַת רֹ֣תֶם אחת אֶחָ֑ד וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֣אמֶר ׀ רַ֗ב עַתָּ֤ה יְהֹוָה֙ קַ֣ח נַפְשִׁ֔י כִּֽי־לֹא־ט֥וֹב אָנֹכִ֖י מֵאֲבֹתָֽי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/הֽוּא־הָלַ֤ךְ בַּ/מִּדְבָּר֙ דֶּ֣רֶךְ י֔וֹם וַ/יָּבֹ֕א וַ/יֵּ֕שֶׁב תַּ֖חַת רֹ֣תֶם אחת [אֶחָ֑ד] וַ/יִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁ/וֹ֙ לָ/מ֔וּת וַ/יֹּ֣אמֶר׀ רַ֗ב עַתָּ֤ה יְהוָה֙ קַ֣ח נַפְשִׁ֔/י כִּֽי־לֹא־ט֥וֹב אָנֹכִ֖י מֵ/אֲבֹתָֽ/י׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"רותם" - ייניבר"א בלע"ז
"ויאמר רב" - (תרגום) סגי לי ארכא עד אימתי אנא מטריף כדיןמצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"וישאל" - שאל מה' לקחת נפשו ולמות בידי שמים
"רב עתה" - רצה לומר הואיל ואני עתה בצער הנה נחשבים לי ימי למרובים ואין לי חפץ בהם ולכן קח נפשי כי לא לעולם אחיה כי לא טוב אנכי מאבותי להנצל מן המיתה ואם כן מה לי עתה מה לי לאחר זמן
"תחת רותם" - לחסות בצלו
מצודת ציון
"רתם" - שם אילן שגחליו תמיד חמים מאוד וכן (תהלים קכ ד)גחלי רתמיםמלבי"ם (כל הפרק)
השאלות (ד) מלת ויבא לא יצדק רק אם בא אל מחוז החפץ לא הנודד במדבר: "והוא". לבדו: "הלך במדבר דרך יום, ויבא". ר"ל ואז בא אל מחוז חפצו, כי אחר שהתרחק דרך יום מן הישוב היה במקום מגמתו, כי שם יתבודד עם האלהים:
"וישאל את נפשו". כי ראה שכבר תיקן לצורך עצמו את אשר היה לו לתקן בחיים הזמנים, וראוי כי תשוב נפשו אל צרור החיים ותעזוב את הלבוש החומרי המאפיל בינה ובין האור הבהיר, וז"ש "ששאל את נפשו", ר"ל לתועלת נפשו. והנה לשלא ימות, יהיה או מצד שלא השלים את אשר עליו להשלים בחייו, ועז"א "רב עתה ה'", כי כבר השלים ועשה רב והותר. ואם מצד שאין המיתה מוכרחת אליו כי גם בחייו יפרד אל הרוחניות והמלאכיות כאדם קודם החטא שהיה ראוי להיות חי לעולם, ועז"א "לא טוב אנכי מאבותי":
פירוש נוסף מדוע אליהו רצה למות
כשאליהו הגיע לבאר שבע הוא ניסה לקיים את מצוות הזכירה של מעשי אבותינו אחרי יציאת מצרים במדבר, על פי הפסוק : "זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלקיך במדבר". והוא נזכר שהמעשה הרע ביותר של דור יוצאי מצרים הוא חטא המרגלים בהוצאת דיבת הארץ, והרי הוא כמותם "עוכר ישראל" כמו שאמר עליו אחאב, ולכן דינו למות במדבר כמו שהם מתו. כנראה המלאך אומר לו : יש הבדל משמעותי, אתה קנאת לה' , ולכן אתה טוב מהם. הלל הלפרין (שיחה) 17:58, 4 בינואר 2014 (IST)
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "מלכים א יט ד"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.