מצודות על מלכים א יט
<< · מצודות על מלכים א · יט · >>
פסוק א
מצודת דוד
"אשר עשה" - בהרדת האש והגשםפסוק ב
מצודת דוד
"אחד מהם" - מנביאי הבעל
"כה יעשון וגו'" - הוא ענין שבועה וגזמה ולא אמרה וכאילו אמרה כהטובה ההיא יעשון וגו' ועוד יוסיפו טובה כי כעת מחר וגו' ואמרה בלשון רבים כי עבדה לבעל ולאשרה
מצודת ציון
"כעת" - הכ"ף באה לאמתת הדברפסוק ג
מצודת דוד
"אל נפשו" - בעבור למלט נפשו
"אשר ליהודה" - ואינה ממשלת אחאב
"וירא" - ראה עצמו בסכנהפסוק ד
מצודת דוד
"וישאל" - שאל מה' לקחת נפשו ולמות בידי שמים
"רב עתה" - רצה לומר הואיל ואני עתה בצער הנה נחשבים לי ימי למרובים ואין לי חפץ בהם ולכן קח נפשי כי לא לעולם אחיה כי לא טוב אנכי מאבותי להנצל מן המיתה ואם כן מה לי עתה מה לי לאחר זמן
"תחת רותם" - לחסות בצלו
מצודת ציון
"רתם" - שם אילן שגחליו תמיד חמים מאוד וכן (תהלים קכ ד)גחלי רתמיםפסוק ה
מצודת דוד
"והנה זה" - הלשון הזה יורה למהירות הדבר לומר מיד כשישן בא אליו המלאך וכן (שיר השירים ב ח) קול דודי הנה זה בא
"נוגע בו" - להקיצו משנתו
"וישכב וגו'" - רצה לומר אף כשבא לשכב ולישן בהתפשטות רגליו לא מצא שנים יחד לחסות בצילם כל אורך הגוףפסוק ו
מצודת ציון
"מראשותיו" - סמוך לראשו
"עוגת" - חררה
"רצפים" - אפויה על גבי גחלים כמו (ישעיהו ו ו)ובידו רצפהפסוק ז
מצודת דוד
"כי רב ממך הדרך" - רצה לומר הדרך שאתה רוצה ללכת בה היא מרחק רב מפה ולא תמצא מה לאכול ולזאת קום ואכול שוב וממנו תשבע זמן רבפסוק ח
מצודת דוד
"עד הר" - עד בואו להר האלהים והוא הר חורב
"בכח האכילה ההיא" - על פי נס לא נתעכלה במעיו כל הזמן ההואפסוק ט
מצודת דוד
"אל המערה" - שעמד בה משה וכמו שנאמר (שמות לג כב) ושמתיך בנקרת הצור ותרגומו במערת טנרא
"מה לך פה" - למה באת הנה ובא השאלה בדרך לשון בן אדם השואל בכדי להכנס עמו בדברים ודוגמתו (בראשית ד ט) אי הבל אחיך
מצודת ציון
"פה" - הנהפסוק י
מצודת דוד
"ויבקשו וגו'" - כאומר לזה באתי הנה להתפלל במקום המקודש לקחת נקמתי מהם
"הרסו" - כמו שנאמר למעלה (יח ל) וירפא את מזבח ה' ההרוס
"לבדי" - כי מאת הנביאים שהחביא עובדיה אינם ידועים להם
"קנא קנאתי לה'" - מקנא הייתי קנאת ה' להרוג נביאי הבעל ולעצור המטר על אשר עזבו בריתך וגו'
מצודת ציון
"קנא קנאתי" - נקם נקמתי וכן (במדבר כה יא) בקנאו את קנאתיפסוק יא
מצודת דוד
"רעש" - תרגם יונתן משרית מלאכי זיעא
"לא ברעש ה'" - קול הנבואה אמרה לא ברעש ה'
"לא ברוח ה'" - רצה לומר בא אליו קול הנבואה ואמרה שאין כבוד השכינה עוברת במחנה מלאכי הרוח
"והנה ה' עובר" - אחר כל המחנות ההם
"ורוח גדולה" - תרגם יונתן משרית מלאכי רוחא רצה לומר מחנה מן מלאכי רוח עברו לפני ה' עד לא עבר כבוד השכינה
"צא" - צוהו לצאת מן המערה ולעמוד בהר לפני ה' כי כבוד השכינה תעבור לפניו
מצודת ציון
"מפרק" - משבר כמו (זכריה יא טז)ופרסיהן יפרקפסוק יב
מצודת דוד
"קול דממה דקה" - רצה לומר קול חשאי כאלו היתה מורכבת מקול ומשתיקה ולתוספת ביאור אמר שהקול היה דקה ותרגומו קול דמשבחין בחשאי
"אש" - תרגם יונתן משרית מלאכי אשתא
"לא באש ה'" - כן אמרה קול הנבואה
מצודת ציון
"דממה" - ענין שתיקה כמו (תהלים קז כט)יקם סערה לדממהפסוק יג
מצודת דוד
"מה לך פה" - על כי הראהו הכבוד ולא עבר ברוח וברעש ובאש כי אם בקול דממה דקה כי חפץ חסד הוא ולא יעיר כל חמתו לבוא ברוח וברעש ובאש ולזה שאל לו שוב מה לך פה רצה לומר העודך באת הנה לבקש נקמה
"ויצא ויעמוד" - ויצא מהמערה ויעמוד בפתח
"כשמוע אליהו" - את קול הדממה והשכיל שהכבוד עובר וכרך פניו באדרתו לבל יביט את הכבוד כמו שנאמר במשה (שמות ג ו) ויסתר משה פניו
מצודת ציון
"וילט" - ענין כריכה כמו (שמואל א כא י)לוטה בשמלה
"באדרתו" - מלבוש חשוב מיוחד לנביאים וכן (זכריה יג ד)ולא ילבשו אדרת שערפסוק יד
מצודת דוד
"ויאמר קנא קנאתי" - רצה לומר הלא מאז קנאתי קנאת ה' ולא לכבודי ולזה גם עתה אבקש נקם למען כבוד שמופסוק טו
מצודת דוד
"ובאת" - אל דמשק
"ומשחת" - הלשון הזה יורה על מינוי הגדולה והושאל ממשיחת מלכי ישראל שהיתה משיחה ממש
"לך שוב לדרכך" - בדרך אשר באת הנה והוא במדבר דמשקפסוק טז
מצודת דוד
"תמשח לנביא" - אף בזה הוא ענין מינוי הגדולה
"תחתיך" - אחר שתעלה בסערה השמיםפסוק יז
מצודת דוד
"ימית אלישע" - אמרו רבותינו ז"ל שהם הנערים המנוערים מן המצות שהרגם בקללתו
"והיה הנמלט" - לפי שבקש נקמה מישראל צוה לו המקום למשוח אלו והם יהיו השלוחים בדבר הנקם כי חזאל ירבה להשמידם והנמלט ממנו ימית יהוא כי יהרוג כל בית אחאב וכל עובדי הבעל (ואף שיהוא הרגם טרם מלוך חזאל עם כל זאת אמר לשון נמלט כי אילו לא המיתם יהוא היו נמלטים מחרב חזאל על כי המה אין מדרכם לרדת במלחמה להיות הם נהרגים ביד חזאל)פסוק יח
מצודת דוד
"והשארתי" - אף שתמשול בם חרב חזאל לא יכלה הכשרים שבהם שיהיו במספר שבעת אלפים אשר המה חשבון כל הברכים וגו' כי זולת אלו לא ימצא בהם עוד כשריםפסוק יט
מצודת דוד
"אדרתו" - השליך עליו קצת מאדרתו לרמזו שיהא נביא לה' וילבש גם הוא אדרת כמנהג הנביאים וכמו שנאמר (זכריה יג ד) ולא ילבשו אדרת וגו'
"והוא חורש" - הולך אחר הבקר החורש
"שנים עשר צמדים לפניו" - כי היו שם י"ב חורשים ובכל אחד צמד בקר והוא באחרונה בשנים העשר אם כן הלכו לפניו י"ב כי גם צמדו הלך לפניו כי דרך החורש ללכת אחרי הבקר
מצודת ציון
"צמדים" - כן יקרא זוג הבקר כי הולכים מחוברים יחד והוא מלשון (במדבר יט טו)צמיד פתילפסוק כ
מצודת דוד
"לך שוב" - לך לנשק אביך ואמך כאשר אמרת ושוב אלי
"כי מה עשיתי לך" - כי הנפלאות והניסים מה שעשיתי אזי המה גם לך רצה לומר גם אתה תעשה כמוהם אם תלך אחרי
"אשקה נא" - כדרך השואלים רשות ונפטרים ללכת מאתם
מצודת ציון
"אשקה" - מלשון נשיקהפסוק כא
מצודת דוד
"ויתן לעם" - שהיו עמו בחרישה ועשה זאת לגודל השמחה
"ובכלי הבקר" - שהמה מעצים
מצודת ציון
"מאחריו" - מאחרי אליהו
"בשלם" - בשל להם רוצה לומר להעם וכן (יהושע טו יט) ארץ הנגב נתתני ומשפטו נתת לי
<< · מצודות על מלכים א · יט · >>