מלבי"ם על שמואל א כב יד


(יד) "ומי בכל עבדיך כדוד". השיב שהלא לא היה שום ענין שיעלה בדעתו שדוד הוא מורד באדוניו, כי זה היה אפשר בא' מארבעה פנים, א] אם היה דוד בוגד בטבעו, ועז"א "ומי וכו' כדוד נאמן". ב] אם היה נראה מפעולותיו שהוא ממרה נגד אדוניו, ועז"א "וסר אל משמעתך". ג] אם היה ממשפחה שהם אויבי המלך, ועז"א "וחתן המלך". ד] אם היה המלך משפילהו ומוריד כבודו שיצויר שימרוד מצד בקשתו הכבוד, ועז"א "ונכבד בביתך". וא"כ הלא לא היה שום דבר שיעלה בדעתי שהוא דעתו לברוח ולמרוד: