מלבי"ם על משלי כד כד

<< | מלבי"ם על משליפרק כ"ד • פסוק כ"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ד, כ"ד:

אֹ֤מֵ֨ר ׀ לְרָשָׁע֮ צַדִּ֢יק אָ֥֫תָּה
  יִקְּבֻ֥הוּ עַמִּ֑ים
    יִזְעָמ֥וּהוּ לְאֻמִּֽים׃



...וכל שכן מי ש"שאומר לרשע צדיק אתה", שהאיש הזה "יקבוהו עמים", כי מהרס יסודות המשפט והצדק.

ויש הבדל בין עמים ובין לאומים:

  • שהלאומים, יש להם דת מיוחד והם בעלי דת,
  • והעמים, יש להם מלך ונימוס מיוחד.

"העמים יקבהו" מצד שמהרס הנימוס, "והלאומים יזעמוהו" מצד שמהרס את הדת, והזעם יפול על העונש הבא על ידי הקללה, כאילו הלאומים כבר יפרשו ענשו.

ביאור המילות

"עמים, לאמים", עם מציין הקיבוץ שי"ל מלך (ישעיה א' ד'), ולאום מציין שי"ל דת מיוחד (שם י"ז, תהלות ב' א', ובכ"מ) "יקבהו, יזעמוהו". קבה הוא פרישת הקללה, וזעם הוא העונש הבא בסבת הקללה, כמ"ש בכ"מ: