מכילתא על שמות יב ה

כד. שה . בכלל שה, גדי וטלה שנאמר שה כשבים ושה עזים.

תמים , להוציא בעל מום.

זכר . להוציא טומטום ואנדרוגינוס ונקבה

כה. בן שנה . אין לי אלא בן שנה כל שנתו מנין? היה רבי ישמעאל אומר קל וחומר. ומה אם עולה חמורה, כשרה לבוא כל שנתה, פסח שהוא קל, אינו דין שיוכשר כל שנתו? ר' יוסי הגלילי אומר, ומה איל שתחלתו פסול, סופו כשר – שה שתחתלתו כשר אינו דין שיהא סופו כשר?

כו. מן הכשבים ומן העזים . מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו. אתה אומר כן, או אינו אלא שיביא משניהם כאחת? תלמוד לומר, ואם מן הצאן קרבנו וכו' (ויקרא א) מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו. והרי דברים קל וחומר, ומה עולה חמורה כשרה להביא מין אחד, פסח שהוא קל אינו דין שיוכשר לבוא מין אחד? ומה תלמוד לומר מן הכשבים ומן העזים – מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו

כז. יהיה לכם . להביא פסח דורות, שלא יביא אלא מן הכשבים ומן העזים דברי ר' אליעזר. ר' יאשיה אומר, תקחו למה נאמר? לפי שנאמר וזבחת פסח לה' אלקיך צאן ובקר (דברים טז), צאן לפסח ובקר לחגיגה. אתה אומר כן, או אינו אלא אחד זה ואחד זה לפסח? ומה אני מקיים שה תמים זכר –פסח מצרים, אבל פסח דורות יביא מזה ומזה? תלמוד לומר מן הכשבים ומן העזים תקחו. שאין תלמוד לומר תקחו, ומה תלמוד לומר תקחו? שלא יביא פסח דורות אלא מן הכבשים ומן העזים דברי ר' יאשיה. ר' (נתן) [יונתן] אומר, צאן לפסח ובקר לחגיגה. אתה אומר כן, או אינו אלא אחד זה ואחד זה לפסח? ומה אני מקיים שה תמים זכר- פסח מצרים, אבל פסח דורות יביא מזה ומזה. תלמוד לומר ועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה (שמות יג) כעבודה שעבדת במצרים כך עשה לדורות דברי ר' יונתן. רבי אליעזר אומר צאן לפסח ובקר לחגיגה. אתה אומר כן, או אינו אלא אחד זה ואחד זה לפסח? ומה אני מקיים שה תמים וגו' - פסח מצרים, אבל פסח דורות יביא מזה ומזה. תלמוד לומר ושמרתם את הדבר הזה (שם יב) הרי פסח דורות אמור. אם כן מה תלמוד לומר וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר- צאן לפסח ובקר לחגיגה. ר' עקיבא אומר, כתוב אחד אומר וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר, וכתוב אחד אומר מן הכבשים ומן העזים תקחו. כיצד יתקיימו שני מקראות הללו? אמרת זו מדה בתורה ,שני כתובים זה כנגד זה וסותרין זה על ידי זה (עד שיתקיימו) [יתקיימו] במקומן (יבא) [עד שיבא] כתוב שלישי ויכריע בינהם. תלמוד לומר משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח. צאן לפסח ולא בקר לפסח. ר' ישמעאל אומר, בחגיגה הבאה בפסח הכתוב מדבר. אתה אומר כן, או אינו מדבר אלא (בפני) [בפסח] עצמו? כשהוא אומר שה תמים זכר הרי פסח עצמו אמור. ומה תלמוד לומר וזבחת פסח לה' - בחגיגה הבאה בפסח הכתוב מדבר. רבי אומר, בזבח הבא מן הבקר כמן הצאן הכתוב מדבר. ואי זה זה? שלמים מכאן אמרו (שקלים פ"ב מ"ה) מותר (שלמים לשלמים ומותר) פסח לשלמים.


ראו גם: התורה והמצוה על שמות יב ה - פירוש מלבי"ם על המכילתא.




קיצור דרך: mdrjhlka-jm-12-05