מהרש"ל על הש"ס/סוטה/פרק ב

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט
גמרא על הפרק
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | תוספות שאנץ | הריטב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש
על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף יד עמוד אעריכה

רש"י בד"ה כפיפה כו' דקל זרדין הגדילין כו' כצ"ל. ונ"ב נ"ל זרדין והוא קנים קטנים לחים הגדילים סביב הדקל:

בד"ה תחילתן כו' לעזרה הס"ד:

בד"ה כל המנחות כו' מנחת חוטא הס"ד:

בד"ה גרש כו' חטים הס"ד:

תוס' בד"ה כדי ליגעה כו' מידי דמרבי מיניה כו'. נ"ב פי' לאו דוקא אלא כלומר שמרבה לנו הטעם שום חידוש שזולתו לא היינו יודעים אפילו הוא למיעוט כמו שמסיק ודו"ק:

בא"ד וכולל הכל ואנו דורשין טעמו ואומרים זהו הטעם של כו' בשביל כך איכא דוקא כו' ונאמר דוקא עניה כו' כצ"ל:


דף יד עמוד בעריכה

רש"י בד"ה אין מקדשין כו' הגוף ואינה נפסלת כו' כצ"ל:

בד"ה ר"א כו' בתורת כהנים או כו' הד"א:

בד"ה קסבר כו' ר' אלעזר הס"ד:


דף טו עמוד אעריכה

גמ' אמר להן רבן גמליאל לחכמים כו'. נ"ב נ"ל שהוא ר"ג בר רבי או הוא טעות והוא רשב"ג דהיינו אביו של רבי אבל ר"ג לא שייך להשיב על ר' מאיר וק"ל:

רש"י בד"ה מנגעים כו' ונזיר שנטמא הס"ד:

תוס' בד"ה סבר לה כו' דאע"ג דבעל מעקר כו'. נ"ב פי' עקר הנזירות למפרע אפ"ה מביא קרבן על החטא:

בא"ד ולר' ישמעאל מספק נזיר כו'. נ"ב פי' דאיירי באשה שנדרה בנזיר ונטמאה ואח"כ הפר לה הבעל כו':

בד"ה סבר לה צ"ל קודם ד"ה כמין חומר:


דף טו עמוד בעריכה

רש"י בד"ה אי הוה כו' ולא הוה כתיב בקרקע הוה בעינן מקרקע כו' כצ"ל:

בד"ה יכול יתקן כו' בכניסתו הס"ד:

בד"ה ת"ל בקרקע בקרקעיתו הס"ד:

בד"ה איסי בן יהודה כו' דהוא עיקר הכתוב ונוב וגבעון כו' כצ"ל. ונ"ב פי' עיקר הכתוב איירי במשכן וה"ה בשילה וא"צ לרבות וק"ל:

תוס' בד"ה נתאכמו כו' ופרכינן הא במים מכבסין בתמיה אמר אביי ה"ק הוגעו למים מכנסים כו' כצ"ל. ונ"ב הא במים מכבסין כו' פי' כיון דטעמא דמחזי כעניות הוא מה לי נתר מה לי מים ונכתב עוד בצדו הוגעו למים מכבסין כו' פי' כלומר שגיעולן היה מועט ולא הוזקקו אלא לכיבוס מים מכבסין אותן אף בנתר ואהל כו':


דף טז עמוד אעריכה

רש"י בד"ה התורה אומרה כו' המגדל צמחים כגון הזרניך כו' כצ"ל:

בד"ה שייר כו' ובתגלחת ראשונה כו' כצ"ל:

בד"ה והלכה כו' כל גופו כדתנן במסכת נגעים הס"ד:

תוס' בד"ה לרבות כו' והשתא הוצרך לרבות כו'. נ"ב ומשילה סבירא להו לתוספות דפשיטא שפיר גרסי' ואינו בכלל משכן יותר מבית עולמים דבית עולמים מצינו דהוה בכלל אהל מועד כמו שהקשו התוס' לקמן אבל שילה מצינו בפרק טרף בקלפי להדיא דלא הוי בכלל אהל מועד ודו"ק:

בד"ה ובית העולמים כו' הוה נמי מקדש בכלל כו'. נ"ב ותימה גדולה הלא מוכח לשם איפכא דמצרכינן תרי קראי ולא ילפינן מהדדי וכה"ג הביאו התוס' בריש עירובין ובפ"ק דחולין וביומא וא"א ליישב אלא לגירסת ריב"ן כמו שהביאו התוס' בפרק טרף בקלפי דאף התם בשבועות גמרינן מהדדי וכן פירשו התוס' בחד שנויא במס' שבועות ע"ש (עיין במהרש"א):

בד"ה תנא ושייר כו' ואי אתה יכול לומר ארבעה באחד כו' כצ"ל. ונ"ב לשון המשנה ארבעה מעניקים להם ג' באיש וג' באשה ואי אתה יכול לומר ד' באחד מהן לפי שאין סימנים באיש ואין רציעה באשה ע"כ:


דף טז עמוד בעריכה

רש"י בד"ה ומקדש במקום כו'. נ"ב פירוש במשכן במקום שהיה אמה על אמה:

בד"ה א"ל כו' כתיב בקרא הס"ד:

בד"ה וכמה הן כו' לקמן בצפור כו' הד"א:

תוס' בד"ה מביא מים כו' עשר רביעית מחמש חיורית כו' כצ"ל ונ"ב כי התם אמרי' שחמש סומקתא וחמש חיורתי פירוש סומקתא יין ודם חיורא מים ושמן:

בא"ד דרבי יהודה סגי ליה ברביעית כו' רביעית מים למצורע פירוש היה מביא מים שדם צפור ניכר בהם וכמה רביעית אתי כרבי ישמעאל ואם תאמר כו' וי"ל כו' כצ"ל הד"א:


דף יז עמוד אעריכה

רש"י בד"ה מאם לא כו' האלה והשביע הכהן כו' לאשה ומפסיק בראש כו' כצ"ל:

בד"ה כל עצמו כו' והשביע הכהן הס"ד:

בד"ה אלות ממש כו' מיעוטא הוא הס"ד ואח"כ הזאת וגו' הוא ג"כ ס"ד:

בד"ה כולהו ריבויא כו' האלות לרבות הקללות כו' כצ"ל:

בד"ה דלגבי ריבוי דהאלות קאי אוכתב כצ"ל:

בד"ה הנאה ליכא מעל בניה ואפר כו' הד"א:

בד"ה בשלמא כו' שכר הוא ואיכא הנאה כו' כצ"ל:

בד"ה מה נשתנו כו' לציצית הס"ד:

תוס' בד"ה האלות כו' ברכות תמה רבי כו' את כל הלבונה לרבות קורט אחד כצ"ל:

בד"ה לא על כו' דרשינן ליה וכתב לה כלל ספר כריתות פרט ונתן בידה חזר וכלל אבל הכא כו' והכא את אמר הכין שנייה כו' התם הכי דאמר אי כתיב כו' כצ"ל:


דף יז עמוד בעריכה

גמ' שבועה פסולה שנאמר והשביע כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אגרת בלא שרטוט הס"ד:

בד"ה על שני דפין הס"ד:

תוס' בד"ה לא על כו' תני ר"א בר שמעון אומר כו' וזו למחיקה ניתנה לא צריכא דלא הואיל וניתנה למחיקה כצ"ל והס"ד ונ"ב פירוש לא סגי דלאו הכי ואח"כ מה"ד שנאמר ומחה כתב שיכול לימחק אמרי' בירושלמי מי מחה כו' תיפתר כהדין תניא כו' כצ"ל:

בד"ה דכתיב כו' ברכות ומסכת מגילה דק"ש לא יקראנה כו' האלה כדכתיבא וי"ל כו' כצ"ל:

בא"ד בכל לשון שאתה שומע כו'. נ"ב פירוש וא"כ לא תוכל לדרוש כדכתיבא ודו"ק:

בא"ד לדרשא אחריתי הס"ד ואח"כ מה"ד קודם שתקבל כו':

בא"ד ואח"כ כותב וחד אומר כו' ותמה רבי בפרק ארבע מיתות כו' מכוונין כמו שפירשתי בראש הפרק כו' כצ"ל:

בא"ד דאפילו בדיעבד נמי לא. נ"ב פירוש כמ"ש במשנה אלא כמ"ש בתורה. בד"ה כתבו כו' דרבי אביתר דסמכא כו'. נ"ב פירוש דאמר אותן גיטין הבאין משם לכאן אין צריכין לומר בפני נכתב ובפני נחתם:

בא"ד שלש אין כותבין. נ"ב פירוש אלמא דלאו בר סמכא הוא:

בא"ד גט דחליצה לכתוב הכי אקרינוה לדידה מן מאן יבמי כו' למיכתב ג' תיבות רצופין כו' כצ"ל:

בא"ד מיהו צריך לשרטט משום כו'. נ"ב וא"כ נימא מאחר דאפילו תפילין כשרין בדיעבד בלא שרטוט כ"ש דה"א דמגילת סוטה הוה כשרה בדיעבד אי לא קרא וק"ל:

בא"ד תנאי היא ואי הוה כו' דאי ספר תורה ממש מישתעי כו' הואיל ואין צריך לשרטט כו' לא תירץ מאי איכא למימר כו' כצ"ל:

בא"ד ולא ידענא מנלן לכתוב כו'. נ"ב ואנחנו סומכין על ר"ת שאמר בד' גליונים סגי:

בד"ה כתבה על כו' מקשים לפירוש רש"י שפירש כדפין של ס"ת כו' כן צריך להיות:


דף יח עמוד אעריכה

גמ' ולא ב' וג' ספרים כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה משביעני כו' שבועה שיש עמה אלה כו' כצ"ל:

בד"ה שבועה ליכא כו' את האשה הס"ד:

תוס' בד"ה כתבה על כו' דף אחר אמרינן דחשיב כו' כצ"ל:

בד"ה חזר וחלקן כו' דמדלה מן הבור כו'. נ"ב פירוש בבור של שני שותפין ונדרו הנאה כו':

בא"ד איזה שירצה יקריב חטאת כו'. נ"ב פירוש שהכהן יכול להקריב איזה קן שירצה כולו חטאת לב' הנשים והשני כולו עולה לב' הנשים כמו שמפרש כו':

בא"ד א"נ איפכא ולא אמרינן דשמא אותה שהקריב כולה חטאת שמא עולה או איפכא משום דאמר ברירה כו' כצ"ל:

בא"ד ונברור ארבע זוזי ונשדי במיא. נ"ב פירוש דמי חטאת:

בא"ד לא אמר מיהו מכל הני כו'. נ"ב פירוש לא אמרינן הכי משום דלית ליה ברירה לכתחלה כך הקשה ריב"א מיהו קשה דרבא ה"ל למיפשט מכל הני שמעתא דאמרי בברירה ודו"ק:

בא"ד דלאו דידה ולא מחיקה כו' כצ"ל:


דף יח עמוד בעריכה

גמ' ולא על אחר שתתגרש כו' ואח"כ יחזירנה לא היה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה לא כשאמר כו' עלתה על דעתו כו'. נ"ב פירוש לא תימה שעלתה על דעתו כך ודו"ק:

תוס' בד"ה אמרי במערבא כו' נישואין יש בה כזנות כצ"ל. ונ"ב פירוש שאם נשאת אף שלא נבעלה נאסרה על היבם כאילו זינתה כדרב המנונא וק"ל:

בא"ד וא"ל ריש לקיש לרבי יוחנן אי לאו דקלסך גברא רבא כו' כצ"ל. ונ"ב פירוש רבי ינאי:

בא"ד שבא על איסור קל נאסר כו' לרב המנונא אי הוי סייעתיה כו' פסוקי קילוסי' יכול הוא כו' מה איכפת ממזר כו' כצ"ל. ונ"ב פירוש מה נפקותא בממזרות שאתה רוצה לומר שיבמה כשזינתה בודאי אסורה והולד ממזר ומ"ה דחי דלמא רבי עקיבא כו' לעולם אתיא ככ"ע ואין הולד ממזר אפ"ה שייך בה קינוי שמקצת אשתו היא ודו"ק:

בא"ד ולא מעיני יבמה כו'. נ"ב ומ"מ מקנין לה שמקצת אשתו היא ודו"ק (עיין במהרש"א):

בא"ד וכהנת היתה כו' ולפי הירושלמי משמע דפליג הא רבי ינאי ארבי ינאי דאמר כו' וגרסינן הכא בירושלמי כו' כצ"ל:

בד"ה מהו שיתנה כו' גירוש כמי שמוחל היך עבידא כו' כצ"ל. ונ"ב לשון בעיא:

בא"ד כמי שמחל וצריך לקנות לה פעם שנייה ואי תימא כו' כצ"ל:

בא"ד ונסתרה וידע בה וגירשה. נ"ב פירוש דשוב לא יכול למחול וצריך להשקותה והוא עבר ולא השקה כו':

בא"ד ונסתרה ושתת ולא בדקו אותה המים טהורה היא כצ"ל ונ"ב בעיא היא:

בא"ד או מאחר שאין המים כו'. נ"ב פירוש דשמא מפעם הראשון נאסרה ומש"ה אין המים בודקין שהרי נשאה באיסור שהיה עליו להשקותה או שלא לחזור ולישאנה ודו"ק:

בד"ה קבלנו כו' למוכרו בשני בני אדם אבל באדם אחד נמכר כו' כצ"ל. ונ"ב כך הוא להדיא בתוס' ע"ש:


דף יט עמוד אעריכה

רש"י בד"ה ורבי יהודה כו' ומיעט ולא פי' מה כו' כצ"ל:

הדרן עלך פרק היה מביא