מהר"ם על הש"ס/יבמות/פרק ג


תוס' ד"ה למיתה דתרי לא חיישינן תימה דבפ"ק דיומא וכו'. והא דלא הקשו התוס' קושיא זו מיד אשנויא דמשני לעולם אימא לך אין זיקה וכו' דלמא אדמייבם חד מיית אידך וכו' דחיישי הכא למיתה ובפ"ק דיומא לא חיישי התם רבנן למיתה ויש ליישב דלעיל הוה סברינן דהכא אפילו הוו ד' או ה' אחין הרי חולצות ולא מתייבמות דלעולם חיישינן למיתה אפילו לתרי ויותר ולהכי הכא חיישינן למיתה דיש לתקן דיחליצו ולא יתייבמו אבל התם ביומא ה"ק רבנן לרבי יהודה אי חיישת למיתה א"כ אין לדבר סוף ואין כאן תיקון לזה ולכך לא חיישינן ואין מתקינין לו אשה אחרת ולהכי נטרי להקשות עד הכא דקאמר דלחד חיישינן ולתרי לא חיישינן ומקשו תימה וכו':

תוס' ד"ה אמר רב נחמן וכו' עד אמתני' דריש כיצד. ר"ל דקתני בה נמי בסיפא עשה בה מאמר וכו' היה יכול נמי לדקדק טעמא דעשה בה מאמר וכו' כדדייק הכא: