פתיחת התפריט הראשי

מגן אברהם על אורח חיים תקפד

סעיף אעריכה


(א) אין אומרים הלל:    צריך עיון קצת האומרי' תילים בכל יום ומתרמי להם הלל ביום ראש השנה היאך אומרים אותו ונ"ל כיון שא"א אותו דרך שירה רק דרך תחנה ובקש' שרי דהא מנהג פשוט לגמור בליל יה"כ כל תהלים ואומרי' ג"כ הלל וגם י"א תהילי' כל יום ויום והלל בכלל ואמרי' הקורא הלל בכל יום ה"ז מחרף ומגדף אלא ע"כ כדפרישית:


(ב) א"מ:    כ' הרב"י בשם כל בו שלא לומר א"מ חטאנו לפניך שא"א וידוי בר"ה וכ"כ הזוהר אבל לומר פסוקים שיש בהן הזכרת חטא אין קפידא כיון שאינו דרך וידוי (כ"ה סי' רל"ח /רל"ז/) ובשל"ה כ' דשלא בשעת התפל' או כשמפרש חטאיו שרי ולכן נכון להתודות בשע' התקיעות בלחש בין סדר לסדר ובפי' המחזור ראיתי שמפרש א"מ חטאנו לפניך כלומר אבותינו חטאו שעבדו ע"א ואנו אין לנו מלך אלא אתה לכן עשה עמנו למען שמך ע"כ ובזה נתיישב מנהגינו שאומרים אותו בר"ה: אין לו' השבעות למלאכים אלא בל' תחינה (לבוש):


(ג) שבת א"א אותו:    י"א הטעם משום דנתקן כנגד ברכות אמצעיות וזה לא שייך אלא כשחל בחול (לבוש) ולדבריו בע"ש במנחה היה ראוי לאומרו אבל הר"ן פ' בתרא דר"ה כ' הטעם מפני שהוא שאלת צרכיו וכ"כ מ"צ דאפי' כשחל ר"ה בע"ש א"א אותו במנחה וכ"כ ריב"ש סי' תקי"ב שיש מקומות נוהגין כן ויש מקומו' נוהגין לעמוד באשמורת בשבת נהרא נהרא ופשטיה ועיין סי' תר"ב בהג"א וססי' תר"ד, י"ל כלה בצירי, סלח ומחל כי מחילה גדולה מסליחה [עמ"ש סי' תר"ז ], קרע רוע במרכא טפחא, כתבנו טפחא (מט"מ) מחה והעבר חטאתינו ופשעינו עמ"ש סי' תר"ז ס"ב:


(ד) עד חצות:    לכל הפחו' (שם) וכ"כ ביש"ש בביצה שבר"ה יוכל להאריך יותר מחצות אם לא כשחל בשב' ונ"ל דוקא בפיוטים ותפלות ולא בניגונים עיין סי' תקכ"ט ס"א:

סעיף בעריכה


(ה) מוה' פקד:    שבר"ה נפקדה שרה רחל וחנה:


(ו) לקרות התוקע:    בפוזנא נוהגין לקרות גם המתפלל מוסף וכן בי"כ (לבוש):

סעיף דעריכה


(ז) מלין:    ועכשיו נהגו לימול אחר יציאת בה"כ (כ"ה) ע"ש הטעם ואנו אין נוהגין כן בשבת א"א הפזמון זכור ברית ומלין אחר אשרי ואומרים יום ליבשה ובחול אומרים הפזמון וא"א יום ליבש' וה"ה בכל י"ט ונ"ל הטעם דבשבת אין לחוש כ"כ לסמיכת גאולה לתפילה כמ"ש סי' קי"א ועיין בלבוש: