מגן אברהם על אורח חיים תקפג


סעיף א עריכה

נ"ל דה"ה מה שנקרא בלשונות אחרים לשון רבים יאכל כל מדינה ומדינה כלשונה ועיין בברכות פ"ט גבי שונרא: יאכל דגים לפרות ולרבות כדגים ואין מבשלין בחומץ (הרד"א) עמ"ש ריש סי' תקצ"ז:

(א) תפוח:    ויברך על התפוח שהתפוח עיקר שכ' בכ"מ נוטלין התפוח וטובלין בדבש ולא כתב אוכלים דבש עם התפוח משמע שהתפוח עיקר דוגמא דטיבול מרור (מהרי"ל ד"מ) ורי"ו פשטידא ויש נוהגין לטבל פרוס' המוציא בדבש:

(ב) ואומרים:    משמע שאוכל תחלה ואח"כ אומר שלא להפסיק וכמ"ש סי' קס"ז ס"ז ובמ"צ כתב שאו' תחלה ואח"כ אוכל וצ"ל דס"ל דלא חשיב הפסק וכיוצא בזה כתב הב"ח בסי' תר"ה בשם התשב"ץ לו' זה חליפתי כו' בין ברכה לשחיטה דזה מקרי צורך שחיטה וכן בסוכה מברכין בין ברכה להמוציא ומ"מ נ"ל דלכתחלה יש לאכול קודם האמירה דאין זה צורך כ"כ ועוד דגם לצורך אין להפסיק לכתחלה כמ"ש בהג"ה:

סעיף ב עריכה

(ג) כבש:    ואם אין ראש כבש יש לאכול ראש אחר משום טעם הראשון:

(ד) אגוזים:    שמעתי שהגדולי' קרוים אגוזים והקטנים קרוים לוזים וכ"מ ברבה שיר השירים אבל לפי הטעם השני שניהם אסורים:

(ה) הנהר:    שיש בו דגים חיים (מנהגים ומט"מ) עיין סי' תצ"ז ס"ב אבל בכתבים כתוב נהר או באר וטוב אם הם מחוץ לעיר ויש לילך ביום ראשון אחר מנחה קודם שקיע' החמה ולו' פסוק מי אל כמוך וגו' עכ"ל:

(ו) ושלא לישן:    האר"י אמר שאחר חצות מותר לישן שכבר נתעורר המלאך ע"י התפלות והתקיעות ובב"ח כת' שהר"ם ישן בר"ה והיושב בטל כישן דמי: