מ"ג תהלים קלז ז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ͏ִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זְכֹ֤ר יְהֹוָ֨ה ׀ לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם
אֵת֮ י֤וֹם יְֽר֫וּשָׁלָ֥͏ִם
הָ֭אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ ׀ עָ֑רוּ
עַ֗֝ד הַיְס֥וֹד בָּֽהּ׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ועוד: כי טיטוס הרשע לא היה מזרע אדום, כי אנשי רומא הם יונים בראיות רק כאשר היה אדום תחת יד ישראל, היו שמחים במפלת ישראל, וככה כתוב בספר עובדיה: גם שישי ושמחי בת אדום והחרפה שהיו האדומיים מחרפים את ישראל יום שנלכדה ירושלם ונשרף ההיכל על יד הכשדים היתה קשה לישראל יותר מצרתו.
וכן אמר: ואל תגדל פיך וזהו זכור האומרים לבבליים גלו וערו יסודות ירושלם, והנה ערו מגזרת פתהן יערה והיה ראוי להיות על משקל כלו מעשיכם והרי"ש חסירה דגש כמנהג, ובעבור שהוא סוף פסוק היתה המלה מלעיל כמו כלו בעשן כלו ובעבור היות הטעם במלת ערו האחרון באות הראשון, על כן שב גם ערו הראשון מלעיל.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ערו" - ענין חורבן והשחתה כמו ערות יסוד (חבקוק ג')
מצודת דוד
"זכור וגו'" - לשלם להם גמול על זאת
"את יום ירושלים" - מה שעשו בעת חורבן ירושלים אשר אמרו לבבלים החריבו והשחיתו עד שתגלו היסוד אשר בה והסיתו אותם לעקור את הכלמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות