מ"ג תהלים נה כא


<< · מ"ג תהלים · נה · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁלַ֣ח יָ֭דָיו בִּשְׁלֹמָ֗יו
  חִלֵּ֥ל בְּרִיתֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שלח ידיו" - זה אחיתופל הרשע

"שלח" - טאנדי"ט בלע"ז

"בשלומיו" - במה שהי' שקט ושלם עמו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שלח - כל אחד ידיו בשלומיו פי' באנשי שלומיו, כדרך: ואני תפלה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שלח ידיו" - על אחיתופל יאמר הנה בי שלח ידו אשר אני איש שלומו וחלל הברית אשר כרת עמי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שלח", שב לענין אחיתופל, הנה הוא "שלח ידיו בשלומיו", כי רצה לרדוף אחרי דוד ולהרגו בידיו בעצמו, ובזה "חלל בריתו", שהיה בעל ברית של דוד ואיש שלומו:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לזה אמר (כא) "שלח ידיו" כו' לומר הנה אשר "שלח" והרים "ידיו בשלומיו" הוא דוד שהיה לו שלום עמו, כי על כן היה רבו של שלמה בנו מאז, "חילל בריתו" לגמרי, וגם שחזר ופייסו לא בכל לבו, כי אם (כב) "חלקו מחמאות פיו וקרב לבו" כו'. (כג) ומה היה מחמאות פיו, אמור לו "השלך על ה' יהבך" אם רוששת בקרב ומלחמה זו. וכאשר נצולת הוא אות כי "צדיק" אתה, ולא בלבד עתה כי אם "לא יתן לעולם מוט" לצדיק הפך אומרו בתחלה (שמואל ב, טז ח) והנך ברעתך כי איש דמים אתה:

<< · מ"ג תהלים · נה · כא · >>