מ"ג תהלים נה יב


<< · מ"ג תהלים · נה · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוות בקרבה ולא ימיש מרחבה תך ומרמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַוּוֹת בְּקִרְבָּהּ וְלֹא יָמִישׁ מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ וּמִרְמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַוּ֥וֹת בְּקִרְבָּ֑הּ
  וְֽלֹא־יָמִ֥ישׁ מֵ֝רְחֹבָ֗הּ תֹּ֣ךְ וּמִרְמָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוות" - שברים "תוך ומרמה" - לשון מכה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הוות בקרבה - הטעם כפול. מרחובה - הוא הקו הרחב, הוא הסובב והוסיף טעם לא ימיש.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ולא ימיש" - לא הוסר מרחוב העיר תוך ומרמה ועושים אפילו בפרהסיא 

מצודת ציון

"ימיש" - יסיר כמו לא משו מקרב המחנה (שם יד)

"תוך" - מרמה הצפון תוך הלב

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוות בקרבה" הוא השבר, וגם "מרחובה לא ימיש תוך ומרמה", והם אומרים לאמר.

ביאור המילות

"תוך ומרמה", עי' הבדלם (ירמיה ט' ה'):
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יא) ועל ידי רשע האנשים האלה אין תקנה, כי הלא "יומם ולילה יסובבוה על חומותיה" לשומרם מהבאים מהחוץ להחריבה, והאון ועמל בקרבה שהם שני דברים גורמים חרבנה, כי אחר (יב)שהוות בקרבה מאנשים אלה "לא ימיש מרחובה" בפרהסיא "תוך ומרמה". והוא כי אלו עושים רשעה והם אנשים רשומים, מתפקרים כל השאר. ומה גם כי אומרים שהמלך עושה רעה ואיך יוכל המלך להוכיחם, כי אדרבה יעיזו באומרם כי ראשם בחמימי. כלומר שעל כן עשות דבר רשום באלו הוא תועלת כל שאר עדת ישראל, כאשר בקרח כמפורש במקומו שיראו ויקחו מוסר:

והנה על זאת היה אחיתופל יכול להשיב, מה זה כעסת עלי כל כך עם היותי קרוב זקנה של בת שבע ורע אהוב, ואתה חסת על שמעי שחירפך ולא הנחת לנגוע בו יד, וגם שאול היה מבקש נפשך ובא לידך וחננתו, על כן בא כמדבר עם אחיתופל ואומר, הנה יותר מרגיש אדם עקיצת מחט מהאוהב מהכאת רומח האויב, וזהו (יג) "כי לא אויב יחרפני" כשמעי היית לי כדי שאשא ולא אשית לב, וגם "לא משנאי" כשאול שעלי הגדיל היית לי שהייתי נסתר "ממנו" ואעשה כאילו לא ראיתיו:

<< · מ"ג תהלים · נה · יב · >>