מ"ג תהלים נה יג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְאֶשָּׂא לֹא מְשַׂנְאִי עָלַי הִגְדִּיל וְאֶסָּתֵר מִמֶּנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י לֹֽא־אוֹיֵ֥ב יְחָֽרְפֵ֗נִי וְאֶ֫שָּׂ֥א
  לֹא־מְ֭שַׂנְאִי עָלַ֣י הִגְדִּ֑יל
  וְאֶסָּתֵ֥ר מִמֶּֽנּוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי לא אויב יחרפני" - מימי שאשא חרפתי אלא קמתי עליו והרגתיו

"לא משנאי עלי הגדיל" - ואני ברחתי ונסתרתי ממנו אבל עתה על כרחי אני נושא את חרפתך שאתה תחרפני לפי שאתה אדם גדול בתורה

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


כי - עתה יזכיר אנשים היו אוהביו ואייבוהו.

ואשא - חרפתו כי אויבי הוא.

הגדיל - פועל או הגדיל לדבר.

והטעם: כי יוכל אדם להסתר מהאויב, על כן רק מהאויב היודע סודו.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"כי לא אויב" - המחרף אותי אין מראה עצמו לאויב לשאוכל לסבול חרפתו אף המגדיל פיו לדבר בי רעה אין מראה עצמו לי לשונא לשאוכל להסתיר עצמי ממנו כי בקל יוכל האדם לסבול חרפת האויב ולהסתיר עצמו מרעת השונא מאותם הידועים לו

מצודת ציון

"ואשא" - ואסבול

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"כי לא אויב יחרפני ואשא", שהגם שעד עתה נצחתי את אויבי ורודפי ונשאתי כל הצרות, עתה החירוף יצא מבני ולא אוכל שאתו, ור"ל שהיו אז שני עצות מאחיתופל,

  • א) שיבא אבשלום על פלגשי אביו לחרפו ולבזותו, כי יען שהוא בנו צריך לגלות שהוא אויב לו שבזה ידעו הכל שנבאש בעיני אביו, כי לא ישא לחירוף הזה שחרפו לא אויבו רק בנו, והעצה השניה היה שירדוף אחרי דוד בלילה, שדעת אחיתופל היה שדוד לא יסתר א"ע באחד הפחתים או הבורות כמ"ש חושי, "כי לא משנאי עלי הגדיל שאסתר ממנו" ובודאי ילין את העם ויהרגוהו בלילה:


ביאור המילות

"אויב", "משנאי". השונא קל מאויב כנ"ל (י"ח י"ח), ומוסיף שגם לא משנאי היה, כי אחיתופל היה אוהבי ויועצי יודע כל סודותי, ואבשלום הגם שהיה שונא לו לא היה אויב שידרוש רעתו כי היה בנו:

 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יא) ועל ידי רשע האנשים האלה אין תקנה, כי הלא "יומם ולילה יסובבוה על חומותיה" לשומרם מהבאים מהחוץ להחריבה, והאון ועמל בקרבה שהם שני דברים גורמים חרבנה, כי אחר (יב)שהוות בקרבה מאנשים אלה "לא ימיש מרחובה" בפרהסיא "תוך ומרמה". והוא כי אלו עושים רשעה והם אנשים רשומים, מתפקרים כל השאר. ומה גם כי אומרים שהמלך עושה רעה ואיך יוכל המלך להוכיחם, כי אדרבה יעיזו באומרם כי ראשם בחמימי. כלומר שעל כן עשות דבר רשום באלו הוא תועלת כל שאר עדת ישראל, כאשר בקרח כמפורש במקומו שיראו ויקחו מוסר:

והנה על זאת היה אחיתופל יכול להשיב, מה זה כעסת עלי כל כך עם היותי קרוב זקנה של בת שבע ורע אהוב, ואתה חסת על שמעי שחירפך ולא הנחת לנגוע בו יד, וגם שאול היה מבקש נפשך ובא לידך וחננתו, על כן בא כמדבר עם אחיתופל ואומר, הנה יותר מרגיש אדם עקיצת מחט מהאוהב מהכאת רומח האויב, וזהו (יג) "כי לא אויב יחרפני" כשמעי היית לי כדי שאשא ולא אשית לב, וגם "לא משנאי" כשאול שעלי הגדיל היית לי שהייתי נסתר "ממנו" ואעשה כאילו לא ראיתיו:

<< · מ"ג תהלים · נה · יג · >>