מ"ג תהלים נא ז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵן־בְּעָו֥וֹן חוֹלָ֑לְתִּי
  וּ֝בְחֵ֗טְא יֶחֱמַ֥תְנִי אִמִּֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הן בעוון חוללתי" - ואיך לא אחטא ועיקר יצירתי ע"י תשמיש הוא שכמה עונות באים על ידו ד"א עיקר יצירתי מזכר ונקבה שכלם מלאים עון יש מדרשים למקרא זה ואינם מתיישבים לפי ענין המדבר במזמור

"יחמתני" - ל' חמימות כמו (בראשית ל') ויחמנה הצאן בבואן לשתות (סא"א)

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


הן - בעבור התאוה הנטועה בלב אדם כאילו בעון חוללתי. והטעם: כי בשעת הלידה היצר הרע נטוע בלב.

ומלת יחמתני – זרה כאילו יחמה ממני על דרך: ליחמנה.

ויש אומרים: כי זה רמז לחוה שלא ילדה רק אחר שחטאה.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ובחטא יחמתני אמי" - כשנתחממה אמי כשנתעברה ממני היה בחטא וכפל הדבר במ"ש

"הן בעוון חוללתי" - כי אמרו רבותינו ז"ל שדוד היה בן תמורה כי אביו חשב שבא על שפחתו ובא על אשתו ולזה אמר הלא נבראתי בעון ולזה מאוד גבר בי היצה"ר להחטיאני בדבר העון אשר הוא מעין העון אשר נבראתי בה

מצודת ציון

"חוללתי" - נבראתי כמו ואל שרה תחוללכם (ישעיהו נ"א)

"יחמתני" - מלשון חמימה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"הן", מבאר איך מחויב הוא מצד המשפט להעביר עונו, כי האדם בטבעו מוכן בין אל העון שהוא עוות השכל, כי מצד ששכלו כלוא בחומר קל הוא שיטעה בדברים העיונים, ועז"א "הן בעון חוללתי" היינו שטבע יצירתי מחייב את העון שהוא עוות השכל, וכן הוא מוכן אל החטא שהוא מצד התאוה, כי "בחטא יחמתני אמי", בעת החימום שנולד על ידי תאות המשגל נשאר בו טבע התאוה, שעל ידי זה עלול אל החטא שהוא מצד התאוה:  

<< · מ"ג תהלים · נא · ז · >>