מ"ג תהלים נא ח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הן אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵן־אֱ֭מֶת חָפַ֣צְתָּ בַטֻּח֑וֹת
וּ֝בְסָתֻ֗ם חׇכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי׃
רש"י
"בטוחות" - אלו כליות שהן חלקות ומנחם חברו עם כמטחוי קשת (בראשית כ"א) וכן מי שת בטוחות חכמה (איוב ל"ח) פתרונו לשון משך כי כאשר יש לקשת משך כן יש משך לדעת (סא"א)
"ובסתום חכמה תודיעני" - ובלב שהוא סתום הודעתני חכמה להתודותאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
בטוחות - המקומות הנעלמים שהם מכוני הלב. וקדמונינו ז"ל אמרו: אלו כליות שהם מכוסות בחלב, כמו: מי שת בטוחות חכמה.
ובסתום - תוריני ותודיעני הדבר הנעלם ממני.
ולפי דעתי: כי הטעם כפול, ותי"ו תודיעני שבה אל אמת, כי עקרו אמנת והתי"ו לשון נקבה אמת מארץ תצמח, כדרך בת והנה בתו הוא בנתו, וככה אמתו ולשון רבות אמנות לא אמתים, כאשר לא יאמר מן בת בתים כי אם בנות.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
(ח-ט) "אמת, חכמה". כבר התבאר בפי' משלי באורך ששם חכמה נופל על כל הדברים שיפול עליהם טוב ורע, ובינה נופל על הדברים שיפול עליהם שם אמת ושקר, ושהחכמה היא נתונה מאלהים ומקובלת, והבינה יוציא האדם מדעתו, גם התבאר שם שחטא הוא הנלוזה מחקי החכמה והעון הוא המעוה נגד הבינה: