מ"ג תהלים מא ב


<< · מ"ג תהלים · מא · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֭שְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל־דָּ֑ל
  בְּי֥וֹם רָ֝עָ֗ה יְֽמַלְּטֵ֥הוּ יְהֹוָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל דל" - חולה לבקרו כענין שנאמר (שמואל א י"ג) מדוע אתה ככה דל דאמנון "ביום רעה" - זה גיהנם ובעולם הזה מה שכרו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

למנצח, אשרי משכיל - זה המזמור על חליו.

אשרי - יש אומרים: משכיל - כמו מביט כמו מסתכל הוית. והנכון: מגזרת שכל, שישים לבו שישכיל במעשה השם עם החולי.

ודל - בממון גם בבשר והוא החולי, כמו: ככה דל בן המלך. דלות ורעות תאר.

ויש אומרים: שמשכיל - פועל יוצא והוא המבקר וידבר על לבו וישכילנו.

וטעם ביום רעה – מערכת עליונה כנגד מולדו.

ימלטהו ה' - לבדו ולא על יד אדם.

וטעם ישמרהו – שלא יוסיף החולי ויחייהו, כי יפחד מהמות.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אשרי משכיל אל דל הוא החולה, כמו: מדוע אתה ככה דל בן המלך (שמואל ב יג ד).

ומשכיל: משגיח ומביט, כלומר: שבא לבקרו ושואלו על עניני חליו, ועוזרו כאשר יוכל, ומדבר על לבו.


ביום רעה ביום שיכבד חליו והוא קרוב למות ימלטהו יהוה: תפלה.

וכן: יי' ישמרהו (פסוק ג) ; יי' יסעדנו (פסוק ד).

ויעיד על זה הפרוש: ואל תתנהו (פסוק ג), כי מלת אל תחנה ובקשה, או דרך מצוה.

ויתכן לפרש הפסוקים בענין הזה, כלומר, כי כן יעשה האל עם החולה שהוא ימלטהו ויסעדהו ויחיהו (ג ד), ולא הרופאים, כי לא תועיל לו רפואתם אלא בעזר האלהים.

ויהיה פרוש ואל: ולא, כמו: ודרך נתיבה אל מות [2] (משלי יב כח).

ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש כי אלה הפסוקים דברי המבקר לנחם החולה.

ויאמר לו: שלא יפחד מהחלי ויתחזק בלבו, כי ביום רעה ימלטהו יי' וישמרהו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ביום רעה" - ובגמול זה ימלטהו ה' כשיהיה בעולם עת רעה כי לא תעבור עליו

"משכיל אל דל" - הנותן צדקה לדל בהשכל לבל יכלימו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשרי משכיל אל דל", ר"ל אשרי להגבר המשכיל ומעיין בשכלו על עניני הדל ומקריו, כי מן קיום הדל בארץ ואיך ישמר מן הפגעים יתראה בחוש השגחת ה', על החלשים והנדכאים, כי העשיר והגבור והעריץ ניצול בדרך הטבע ע"י עשרו וגבורתו, כמ"ש הון עשיר קרית עזו כמש"פ שם, אבל הדל שחסרים לו כל האמצעים שע"י ינצל מפגעי העולם, כל קיומו הוא רק ע"י השגחת ה' הפרטיית, ומבאר
  • א) הפגעים הבאים על ידי העת והזמן "ביום רעה" הוא רעת הזמן, מי יצילהו אז מרעת השלג בסתיו, מרעת החום הבוער בקיץ, מרעת שינוי התקופות, "הלא ימלטהו ה'", הוא ניצול אז רק ע"י ההשגחה.

 

<< · מ"ג תהלים · מא · ב · >>


  1. ^ *הערת המדפיס: ראה ספר השרשים לרבנו המחבר.
  2. ^ *הערת המדפיס: ראה ספר השרשים לרבנו המחבר.