מ"ג תהלים מא ב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְהוָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֭שְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל־דָּ֑ל
בְּי֥וֹם רָ֝עָ֗ה יְֽמַלְּטֵ֥הוּ יְהֹוָֽה׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אשרי - יש אומרים: משכיל - כמו מביט כמו מסתכל הוית. והנכון: מגזרת שכל, שישים לבו שישכיל במעשה השם עם החולי.
ודל - בממון גם בבשר והוא החולי, כמו: ככה דל בן המלך. דלות ורעות תאר.
ויש אומרים: שמשכיל - פועל יוצא והוא המבקר וידבר על לבו וישכילנו.
וטעם ביום רעה – מערכת עליונה כנגד מולדו.
ימלטהו ה' - לבדו ולא על יד אדם.
וטעם ישמרהו – שלא יוסיף החולי ויחייהו, כי יפחד מהמות.רד"ק
ומשכיל: משגיח ומביט, כלומר: שבא לבקרו ושואלו על עניני חליו, ועוזרו כאשר יוכל, ומדבר על לבו.
ביום רעה ביום שיכבד חליו והוא קרוב למות
ימלטהו יהוה: תפלה.
וכן: יי' ישמרהו (פסוק ג) ; יי' יסעדנו (פסוק ד).
ויעיד על זה הפרוש: ואל תתנהו (פסוק ג), כי מלת אל תחנה ובקשה, או דרך מצוה.
ויתכן לפרש הפסוקים בענין הזה, כלומר, כי כן יעשה האל עם החולה שהוא ימלטהו ויסעדהו ויחיהו (ג ד), ולא הרופאים, כי לא תועיל לו רפואתם אלא בעזר האלהים.
ויהיה פרוש ואל: ולא, כמו: ודרך נתיבה אל מות [2] (משלי יב כח).
ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש כי אלה הפסוקים דברי המבקר לנחם החולה.
ויאמר לו: שלא יפחד מהחלי ויתחזק בלבו, כי ביום רעה ימלטהו יי' וישמרהו.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ביום רעה" - ובגמול זה ימלטהו ה' כשיהיה בעולם עת רעה כי לא תעבור עליו
"משכיל אל דל" - הנותן צדקה לדל בהשכל לבל יכלימומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) הפגעים הבאים על ידי העת והזמן "ביום רעה" הוא רעת הזמן, מי יצילהו אז מרעת השלג בסתיו, מרעת החום הבוער בקיץ, מרעת שינוי התקופות, "הלא ימלטהו ה'", הוא ניצול אז רק ע"י ההשגחה.