מלבי"ם על תהלים מא
<< · מלבי"ם על תהלים · מא · >>
פסוק א
פסוק ב
- א) הפגעים הבאים על ידי העת והזמן "ביום רעה" הוא רעת הזמן, מי יצילהו אז מרעת השלג בסתיו, מרעת החום הבוער בקיץ, מרעת שינוי התקופות, "הלא ימלטהו ה'", הוא ניצול אז רק ע"י ההשגחה.
פסוק ג
- ג) הרעות המסובבים מצד המקום שהעשירים ממרחק יביאו לחמם ומחסורם והוא "יאושר בארץ", לא ינוע אל אפסי ארץ על טרפו רק בארץ אשר ישכון שם ודבקה לארץ בטנו, שם יהיה מאושר ע"י השגחת ה',
- ד) הרעות המסובבים ע"י אויבים וצוררים, "אל תתנהו בנפש אויביו":
פסוק ד
- ה) הרעות המסובבים ע"י מזג גופו, "ה' יסעדנו על ערש דוי", הגם שאין לו אז מי שיסעד אותו ה' יסעדהו, והגם שאין לו מי שיהפוך משכבו כמו שצריך לחולה שיהפכו משכבו כפעם בפעם עת יתלחלח ע"י חליו, והנה אתה ה' "הפכת כל משכבו" בעת חליו, ר"ל תשגיח עליו ע"ז שלא יזיקהו זאת, גם י"ל שר"ל שהפכת משכבו עם חליו, החולי עצמה תעשה זאת להפך משכבו כי תשגיח לרפאותו מחליו -- אחר שבאר איך ישגיח ה' על החלושים והדלים, יאמר כי גם אליו שהוא דל וחלוש ונעזב מכל, נלוה השגחת ה', כי
ביאור המילות
"כל משכבו". הכסתות ששוכב עליהם, כמו ואיש אשר יגע במשכבו, ויש לפרש משכבו שכיבתו כמו משכב הצהרים שתהפכהו מצד אל צד כמו שעושים לחולים:פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
ביאור המילות
"דבר בליעל". הושאל מדבר רע מוסרי, פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, אל דבר רע מזיק לגוף, כמו ולא היה דבר רע בסיר (מ"ב ד'), "ויצוק". מענין יציקה:פסוק י
ביאור המילות
"עקב". מארב:פסוק יא
"ואשלמה להם", שאף שתחלה סיפר שהתיאש מחיים, אבל אחר שראה רשעת אויביו התחיל לבקש שיקום מחליו כדי לשלם להם, ובאר כי "בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי", ואחר שהם שמחים על מיתתי צריך אתה להקימני, וכמ"ש בנפול אויבך אל תשמח פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו, גם יל"פ שר"ל ואשלמה להם בזאת, ר"ל זאת יהיו התשלומין, מה שידעתי כי חפצת בי עד שלא יריע אויבי עלי, זה יהיו התשלומין שאשלם להם, כי בזה יכלו עיניהם לראות בהצלחתי ושידעו בטח שאין ביכלתם להרע לי כי ה' אתי:
פסוק יב
פסוק יג
"ברוך ה' אלהי ישראל", הוא סיום דברי הספר הראשון, כי מכאן ואילך יתחילו מזמורי בני קרח, ונגד הברכות והתהלות שברך והלל עד עתה בספר הזה, אמר שברכות אלו יהיו בפי ישראל מן העולם ועד העולם לדור דורים, אמן ואמן:
<< · מלבי"ם על תהלים · מא · >>