אבן עזרא על תהלים מא

פסוק בעריכה


למנצח, אשרי משכיל - זה המזמור על חליו.

אשרי - יש אומרים: משכיל - כמו מביט כמו מסתכל הוית. והנכון: מגזרת שכל, שישים לבו שישכיל במעשה השם עם החולי.

ודל - בממון גם בבשר והוא החולי, כמו: ככה דל בן המלך. דלות ורעות תאר.

ויש אומרים: שמשכיל - פועל יוצא והוא המבקר וידבר על לבו וישכילנו.

וטעם ביום רעה – מערכת עליונה כנגד מולדו.

ימלטהו ה' - לבדו ולא על יד אדם.

וטעם ישמרהו – שלא יוסיף החולי ויחייהו, כי יפחד מהמות.


פסוק געריכה


ואושר בארץ - שיחיה שנים רבות יותר מאנשי דורו ולא יראו שונאיו תאותם.

ותי"ו תתנהו – לפועל שאיננו כתוב, כמו: אשר ילדה אותה. והטעם: אמרת השם או גזירתו, או תהיה התי"ו לנכח השם וכאלה במקרים הרבה.


פסוק דעריכה


ה', דוי - שם, כמו: מדוה.

יסעדנו - מעט מעט בהתהפך החולי, או התהפך דבריו וענייניו על משכבו. והנכון: כי הפכת נכח השם והטעם דרך משל שתהפכהו על משכבו מצד אל צד ותסעדנו. והטעם: כי אין צורך לבני אדם שיסעדוהו.


פסוק העריכה


אני - הטעם כאשר אומר בתפילתי בחליי ה' חנני ורפאני אע"פ שחטאתי לך, על דרך: כי עם קשה עורף הוא.


פסוק ועריכה


אויבי - אז יאמרו לי בעבורי, כמו: ואמר פרעה לבני ישראל הפך מעשה המשכיל, וזה הדבר יאמרו לאחרים.


פסוק זעריכה


ואם בא - אחד לבקר.

שוא ידבר - לי כמה חרה לי שאתה חולה.

ידבר - לאחרים דבר בליעל עלי בצאתו לחוץ ידבר לאויבי האחרים, שלא ראו אותי דבר רע, חלי קשה קבוע בו, כמו לבו יצוק כמו אבן.


פסוק יעריכה


גם - שלא היה לי אויב שהיה אוכל לחמי והטעם: כי אני סבת חייו.

הגדיל עלי עקב - הטעם הגדיל עקיבו שלא בא לבקרני, ושם לנפשו מעלה גדולה.


פסוק יאעריכה


ואתה, חנני - כנגד דבריהם, דברי בליעל יצוק בו.

והקימני - כנגד לא יוסיף לקום.


פסוק יבעריכה


בזאת - הטעם כי לא יריע כמו שמחת המנצח ביום המלחמה, כדרך: עלי פלשת אתרועעי.


פסוק יגעריכה


ואני בתומי - בעבור תומי.

ויש אומרים: כי תומי - רמז לבריאת הגוף, והוא הנכון.


פסוק ידעריכה


ברוך - על כן אני חייב לברך את השם בכל זמן, וזהו מהעולם ועד העולם ואומר פעם אחרי פעם, אמת ואמת, נשלמו פירושי הספר הראשון הודאות לשם.