מ"ג תהלים כד ז


<< · מ"ג תהלים · כד · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם
  וְֽ֭הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם
    וְ֝יָב֗וֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שאו שערים ראשיכם" - בימי שלמה בנו כשבא להכניס ארון לבית קדשי הקדשים ודבקו שערים זו בזו אמר כ"ד רננות ולא נענה עד שאמר (דברי הימים ב ו') אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שאו - אמרו קדמונינו ז"ל: כי זה רמז להכנס ארון אל בית קדשי הקדשים, על כן כתוב למעלה במקום קדשו וזה שאומר לשערים - דרך משל.

והטעם: היות המקום ששם הארון נכון מכל הר גבוה ונשא, בעבור הכבוד ששוכן שם.

וטעם שערים ופתחי עולם – שהם רבים.

ופתחי עולם - שהם עומדים לנצח, בעבור כבוד הכבוד.

וטעם מלך הכבוד – שבעבורו היה כבוד הבית הגדול.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שאו שערים ראשיכם הדרש (שוחר טוב; בבלי שבת ל א; מועד קטן ט א; סנהדרין קז ב ומקומות אחרים) הוא ידוע, שדבקו השערים זה בזה בשעה שבקש שלמה להכניס הארון בבית קדש הקדשים.

ולפי דרך הפשט נראה לומר דרך משל כמו (תהלים צו יא יב): ירעם הים ומלאו, יעלז שדי וכל אשר בו; וכן אמר: שאו שערים ראשיכם.

והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד: כי כבוד גדול תקבלו היום שיבוא בכם מלך הכבוד.

ולפי ששכן הכבוד על הארון בין שני הכרובים קראו בשם יי' מלך הכבוד.

וכן (שמואל ב ו ב): אשר נקרא שם שם יי' צבאות ישב הכרבים עליו.

וכן נקרא (יהושע ג יא) אדון כל הארץ; וכן נאמר עליו (במדבר י לה): קומה יי'; (שם לו) שובה יי'; וכן אמר עליו (תהלים מז ו): עלה אלהים בתרועה.

ואמר: פתחי עולם שעד עתה נסע הארון ממקום למקום.

בא מן המדבר לגלגל, ומן הגלגל לשילה, ומן שילה לארץ םלשתים, ומארץ פלשתים לבית שמש, ומבית שמש לקרית יערים, ומקרית יערים לבית עובד אדום, ומבית עובד לעיר דוד.

ועתה הכניסוהו במקום שיהיה שם לעולם, לפיכך אמר פתחי עולם.

וכן אמר (מלכים א ח יג): מכון לשבתך עולמים.

ושער יקרא האסקופה עם המזוזה כמו שהיא; ופתח יקרא מה שנשאר מן השער מן הדלתות ולחוץ.

ולכך נקרא פתח, שהוא נפתח תמיד.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויבוא מלך הכבוד" - כי ה' שהוא המלך אשר בו כל הכבוד הוא יבוא בכם לבית המקדש לשמוע אל הרנה ואל התפלה מן הבאים בו

"שאו" - אתם שערי בית המקדש הנה לכם יהיה נשיאת והרמת ראש וגדולה יתירה

"והנשאו" - כפל הדבר לגודל ההתנשאות

"פתחי עולם" - כן יקרא פתחי בית המקדש כי המשכן לא היה קבוע במקום אחד אבל בית המקדש קבוע במקומו עד עולם וכן נאמר מכון לשבתך עולמים (מלכים ב ח')

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שאו", אחרי שספר כי בטלה הגזרה, וכי נמצא עתה דור קדוש עולים בסולם למעלה למעון הקדש, יחויב מזה שירדו ג"כ תחתונים למטה ושיבא מלך הכבוד לשכון כבוד בהיכלו תחת כנפי הכרובים, עפ"ז יאמר, אתם "שערי המקדש שאו ראשיכם", וגם "ינשאו פתחי עולם", הפתחים שדרך שם נכנסים מעולם אל עולם, היינו מעולם העליון אל עולם התחתון, "ויבא מלך הכבוד", ר"ל שה' הוא מלך על הכבוד, שכל הכבוד הנמצא בבריאה הוא מלך עליה, כי הכל מאתו ומלכותו מושלת בכל כבוד. והנה ידבר בזה בשתי בחינות, בחינה אחת היא מה "שינשאו פתחי עולם", שהנפעל מורה שינשאו מצד ההכרח, והוא מצד שה' הוא המושל להרוס כל סדרי הטבע לגמול ולענוש שמצד זה ייראו כולם מפניו יראת הפחד וינשאו מצד יראתו, וע"ז שואל,

ביאור המילות

(ז-ט) "והנשאו, שאו". הנפעל הוא על ידי אחר מכריח ושאו מעצמכם:

"גבור, מלחמה". עמ"ש (ישעיה ג'):
 

<< · מ"ג תהלים · כד · ז · >>