מ"ג תהלים ד ה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רִגְז֗וּ וְֽאַל־תֶּ֫חֱטָ֥אוּ
  אִמְר֣וּ בִ֭לְבַבְכֶם עַֽל־מִשְׁכַּבְכֶ֗ם
  וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רגזו" - חרדו מלפני הקב"ה ואל תחטאו

"אמרו בלבבכם על משכבכם" - השיבו על לבבכם שהזהיר הקב"ה על כך

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

רגזו - בעבור שיכלימוהו תחת כבודו וידברו כזב עליו, אמר רגזו מהשם, פחדו כמו: אל תרגזו בדרך, כי המלך שואל הלעגות שלו. ויש אומרים: כי חשבתם כזב בלבבכם אל יצא מפיכם וזה איננו נכון.

וכתוב: דובר אמת בלבבו, לב חורש מחשבות און, ודבור הלב הוא העיקר והלשון איננו, רק מליץ בין הלב ובין השומעים, רק הפירוש הוא שתחשבו בלבבכם בלילות על משכבכם, שאין לכם עסק בני אדם ולא תדברו כזב ביום, וזהו: ודומו סלה.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רגזו" מה', "ואל תחטאו" להוציא דבה על דוד, ונגד מה שאתם מזכירים עליו חטא בת שבע, "אמרו בלבבכם על משכבכם" עול של משכבכם, מה שאתם חטאתם במשכב, "ודמו" ושתקו מלהוציא דבה על דוד: (חלק ג')


ביאור המילות

"רגזו", מענין פחד, כמו ורגזו וחלו מפניך:

"על משכבכם". מלת על נגזר מן עָוֶל וְעַוְלָה כמו ישור על אנשים (איוב ל"ג) וכמו שפירשתי שם ומשכב כינוי לתשמיש, כמו למשכב דודים, משכבי אשה, עול שעשיתם במשכב עריות זאת חשבו בלבבכם ודומו:

 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

רגזו אז"ל במדרש דר' יוסי בן יועזר שהיה יוצא ליהרג וקרובו שהיה מין הוה רכיב על סוסיא בכבוד גדול ואמר לר' יוסי חזי סוסיא דארכבך מרך וחזי סוסיא דארכבן מארי אמר לו אם לעושי רצונו כך לעוברי רצונו על אחת כמה וכמה והקשה לו מגדולתו אמר לו אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה. הנה כי הרשע המוצלח יש לו ללמוד מהצדיק בעל יסורין מקל וחומר שילקה אלא שיהיה אחרי מותו והצדיק ילמוד מהרשע המוצלח ק"ו שיצליח בעה"ב. ועל הרשעים השמחים בהצלחתם ודוברים רע ליסורי הצדיקים אמר אדרבה רגזו מצרת הצדיק כי מקו רעה תבא עליכם ואל תחטאו בנפקותא שאתם מוציאים באמור שוא עבוד אלהים או להרהר אחר הצדיק והן כל זה יפעל לכם מה שהמיתה רחוקה מכם בעיניכם אך אם היה עולה בלבבכם כי קרובה המיתה לכם לא הייתם אומרים כן לכן אמרו בלבבכם שכבר אתם סמוכים וקרובים אל המיתה הלא תכנעו ותשובו ממחשבותיכם וגם ודומו והמתינו המות סלה יום יום:

או יאמר אמרו בלבבכם שהוא בכונת הלב מה שעל משכבכם שהוא הקריאת שמע ובזה ודומו סלה מלדבר סרה והוא כי הלא שם יאמרו ואהבת את ה' וכו' ובכל נפשך שהוא אפילו נוטל את נפשך ובכל מאדך בכל ממונך הנה שמצוה על הצדיק לשום נפשו בכפו וממונו מנגד לאהבת ה' ואין יסורין גדולים מאלו ואם כל הסובל יסורין רע בעיני ה' איך מצוה ית' את אוהביו יסבלו אבוד נפש וממון אך ודאי כי אדרבא זה הוא הצדקות והחסידות כי את אשר יאהב ה' יוכיח והזכיר קריאת שמע שעל המשכב לפי שאז היא עת ס' במיתה:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אמרו וגו'" - בהיותכם על משכבכם שהיא עת אשר מחשבות האדם פנוים מן הטרדה אז חשבו בלבבכם אשר הכזב הוא רע בעיני המקום ושתקו לעולם מדבר כזב

"רגזו" - חרדו מה' ואל תחטאו בי לדבר עלי כזב

מצודת ציון

"רגזו" - ענין תנועת הרעדה כמו שמעו עמים ירגזון (שם ט"ז)

"ודמו" - ושתקו כמו וידום אהרן (ויקרא י')

<< · מ"ג תהלים · ד · ה · >>