אבן עזרא על תהלים ד
<< · אבן עזרא על תהלים · ד · >>
פסוק א
ונפתח למ"ד למנצח, בעבור היותו ידוע.
וטעם בנגינות, שיש לו שתי נעימות. ויש אומרים, כלי שיר נקרא 'נגינות'. ולפי דעתי, שהיו בישראל נגינות ושירות על נעימות רבות, וטעם בנגינות, שהיה תחילת שיר. והנה נכתב עם זה המזמור הניגון, וככה "למעלות" ו"המעלות" ו"על עלמות" ו"על אילת השחר" ו"על יונת אלם" ו"על מחלת".פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
ויש אומרים: כי חשבתם כזב בלבבכם אל יצא מפיכם וזה איננו נכון.
וכתוב: דובר אמת בלבבו, לב חורש מחשבות און, ודבור הלב הוא העיקר והלשון איננו, רק מליץ בין הלב ובין השומעים, רק הפירוש הוא שתחשבו בלבבכם בלילות על משכבכם, שאין לכם עסק בני אדם ולא תדברו כזב ביום, וזהו: ודומו סלה.פסוק ו
פסוק ז
מי יראנו טוב - יש אומרים: כי מלת נסה – מהפעלים עלומי הלמ"ד נס והיה ראוי על משקל וראה ועשה ובא על דרך שהוא, כמו: ואשעה בחוקיך. ונכון הוא להיות הה"א כמו האל"ף והסמ"ך כמו השי"ן. יש פעלים שנקראים עלומי העי"ן, כגון כל הפעלים של שתי אותיות, כגון: קם שב, והם כלם כמו שיאמר: קום שוב שאות האמצעית עלומה, שהיא נגד העין של פעל.
ונכון להיות הה"א כמו האל"ף והסמ"ך כמו השי"ן על דרך: ישא ה' פניו אליך וכמו: הנסה דבר אליך תלאה.פסוק ח
וטעם נתת – כי אתה נתתה לי לב טוב להתאות טוב לכל. ויאמר רבי יהודה בן בלעם: כי מעת דגנם הפוך, והאמת מעת רבו דגנם ותירושם.
ואין צורך להפך דברים נאמרים ברוח הקדש.פסוק ט
וטעם יחדו – הרבים והוא עמהם.
ומלת בדד – בלמ"ד, או בחסרונה שוה.
וככה מלת לבטח – ויש בטח והנה ה' בדד ינחנו. ונכון הוא שהשם לבדו וככה זה או טעמו, או היו יחדו עמי, או הייתי לבדד והטעם לבדי תושיבני.
<< · אבן עזרא על תהלים · ד · >>